אפשר לקנות את החכה והרולר הכי טובים, ולאבד דג בגלל חוט ישן או קשר לא נכון. החוט הוא החלק הזול יחסית בסט, וגם זה שהכי כדאי להשקיע בו מחשבה. יש שלושה חומרים עיקריים, ולכל אחד תפקיד.
שלושת החומרים
ניילון (מונופילמנט)
חוט חד-גידי. נמתח הרבה יותר מקלוע לפני שהוא נקרע, ולכן סולח על טעויות, בולם משיכות ומחזיק טוב משולשים. זול, קל לקשירה, וטוב לסרף, למצוף ולמתחילים. חסרונות: עבה יותר מקלוע באותו חוזק, ונחלש עם הזמן מקרינת שמש.
חוט קלוע (PE)
סיבים דקים של פוליאתילן שנקלעים יחד. כמעט לא נמתח, ולכן מרגישים כל נגיעה ומנחיתים קרס גם רחוק. דק מאוד ביחס לחוזק, ולכן מטיל רחוק. חסרונות: רגיש לשפשוף בסלעים, נראה במים, ונתפס ברוח. כמעט תמיד צריך ליידר.
פלואורוקרבון
חוט צפוף שמקדם השבירה שלו קרוב לזה של מים, ולכן הוא כמעט שקוף מתחת למים. הוא שוקע, קשה יותר ועמיד מאוד לשפשוף. משתמשים בו בעיקר כליידר. חסרונות: קשיח יותר וקשה יותר לקשירה.
מה אומרים המספרים
- קוטר: במילימטרים (0.25 מ״מ). הנתון הכי ברור בניילון ובפלואורוקרבון.
- חוזק: בליברות (lb) או בקילוגרמים. 10lb הם בערך 4.5 ק״ג. החוזק משתנה בין יצרנים באותו קוטר.
- PE: מספר עובי יפני לחוט קלוע. PE 1 הוא בערך 0.165 מ״מ לפי הסטנדרט היפני. החוזק של PE 1 משתנה בין יצרנים וסוגים, ולכן תבדקו את הליברות על האריזה.
- X4 / X8: מספר הגדילים. X8 בדרך כלל עגול וחלק יותר ושקט בטבעות, X4 לרוב עמיד יותר לשפשוף ביחס לעובי.
מה לבחור לאיזה דייג
| שיטה | חוט ראשי נפוץ | ליידר נפוץ |
|---|---|---|
| ספינינג מהחוף | PE 0.8-1.5 | פלואורוקרבון 20-30lb, 1-2 מ׳ |
| LRF ואגינג | PE 0.2-0.8 | פלואורוקרבון 4-12lb |
| סרף-קסטינג | ניילון 0.25-0.35 מ״מ | שוק ליידר ניילון עבה |
| מצוף ותחתית קלה | ניילון 0.20-0.28 מ״מ | בדרך כלל לא צריך |
| ג׳יגינג מסירה | PE 1.5-4 | פלואורוקרבון 30-80lb |
| פופינג לדגים גדולים | PE 4 ומעלה | ליידר חזק במיוחד |
אלה נקודות פתיחה מקובלות, לא חוק. מתאימים לחכה, לרולר, למקום ולדג.
ליידרים: לא רק פלואורוקרבון
- פלואורוקרבון: הליידר הכללי. שקוף ועמיד לסלעים.
- ליידר ניילון: זול וגמיש יותר, טוב לדמויי שטח ולשוק ליידר בסרף.
- ליידר פלדה או טיטניום: לדגים עם שיניים חדות כמו ברקודה וכחלן, שחותכים גם פלואורוקרבון עבה. קצר ככל האפשר, כי הוא נראה ומשנה את תנועת הדמוי.
- חוט אסיסט: חוט קלוע מיוחד, לרוב עם ליבה, להכנת קרסי אסיסט לג׳יגים.
אורך הליידר: בספינינג מהחוף מקובל מטר עד שניים. ליד סלעים או לדגים זהירים אפשר ארוך יותר. בשוק ליידר בסרף, האורך צריך להספיק לכמה כריכות על התוף ועוד כל אורך החכה.
קשרים שמחברים
- קלוע לליידר: קשר FG הוא הדק והחזק ביותר, ועובר חלק בטבעות. חלופות פשוטות יותר: אולברייט או יוני כפול.
- ליידר לקרס, מסתובב או קליפס: פאלומר, יוני או קלינץ׳ משופר.
- תמיד מרטיבים לפני הידוק, ומושכים לאט. חיכוך יבש מחמם ומחליש את החוט.
תחזוקה והחלפה
- ניילון: מחליפים לפחות פעם בעונה, ומהר יותר אם הוא דבוק, מסולסל או מראה לבנבנות.
- קלוע: מחזיק זמן רב. חותכים את המטרים הראשונים כשהם נשחקים, ואפשר להפוך את החוט על התוף כדי להשתמש בחלק שלא עבד.
- ליידר: בודקים אחרי כל דג ואחרי כל מגע בסלע. מעבירים את האצבעות לאורכו: אם יש חספוס, חותכים וקושרים מחדש.
- אחסון: הרחק משמש וחום.
בטיחות
חוט ישן לא זורקים לים ולא משאירים על הסלעים. חוט נטוש לוכד ציפורים, צבים ודגים במשך שנים. חותכים לחתיכות קצרות וזורקים לפח, או מביאים אלינו לחנות.
שאלות נפוצות
איזה צבע חוט קלוע?
לחוט הראשי צבע בולט עוזר לראות לאן הוא הולך ולזהות נגיסות. חוט רב-צבעי, שמתחלף כל כמה מטרים, מראה כמה חוט יצא, וזה שימושי מאוד בג׳יגינג. הדג רואה בעיקר את הליידר, ולכן הוא זה שצריך להיות שקוף.
כמה חוט לשים על הרולר?
לספינינג מהחוף, 150 מטר של קלוע מספיקים לרוב הדגים. לג׳יגינג ולדגים פלאגיים גדולים, 200-300 מטר ויותר. ממלאים עד בערך 1-2 מ״מ מהשפה, ואם צריך, מוסיפים גיבוי ניילון מתחת.
חוט ניילון מתאים גם לספינינג?
כן, בעיקר למתחילים: הוא זול, סלחני ולא דורש ליידר ברוב המקרים. החיסרון הוא הטלה קצרה יותר ותחושה פחות ישירה. ברגע שמרגישים בטוחים, המעבר לקלוע עם ליידר משפר מאוד את הספינינג.
טעויות נפוצות
- קלוע בלי ליידר מול סלעים ודגים חדי עין.
- ליידר חזק בהרבה מהחוט הראשי. כשמשהו נתקע, החוט הראשי ייקרע ותאבדו הרבה חוט.
- ללפף ניילון חדש עם פיתול. התוצאה: לולאות והסתבכויות.
- לסמוך על קשר יבש או קשר לא מהודק.
לא בטוחים איזה חוט מתאים לרולר שלכם? תשאלו את קורמי למטה.
