תקנות הדיג בישראל: המדריך המעשי לדייגים

רוב הדייגים רוצים לעשות את הדבר הנכון, אבל החוק נראה מסובך: פקודה משנות השלושים, תקנות עם עשרות תיקונים, נוהל רישיונות ופרסום חדש כל שנה. במדריך הזה סידרנו את כל מה שרלוונטי לדייג ספורטיבי, לפי נושאים ועם מספרי התקנות, כדי שתוכלו לבדוק בעצמכם במקור.

בקיצור: הכללים העיקריים

1. דיג בחכה מהחוף אינו טעון רישיון. כל דיג אחר מחייב רישיון.
2. דג קטן מהגודל המינימלי מחזירים למים מיד (תקנה 6).
3. מודדים מקצה הפה עד קצה הזנב, כשהדג שוכב.
4. שלל יומי בדיג ספורטיבי: עד 5 ק״ג, או שני דגים.
5. אסור "לחטוף" דגים בקרס מרובה עוקצים (תקנה 4(א)(15)).
6. אסור לדוג בצלילה עם מכל. דייג בצלילה רק בעצירת נשימה, ובים התיכון בלבד.
7. יש אזורים סגורים: שוברי הגלים הראשיים בחיפה, חומת הים ביפו, ובאילת בין הנמל לחוף אלמוג (תקנה 8).
8. בתקופת הרבייה באביב הדיג בים התיכון מוגבל, אבל לא דיג בחכה מהחוף (תקנה 8א(א)).
9. בכנרת באביב יש שטחים סגורים לכל דיג, גם בחכה (תקנה 8א(ב)).
10. בשמורות טבע חלות גם הנחיות רשות הטבע והגנים.
11. כרישים, בטאים (כולל טריגונים), צבי ים ויונקים ימיים אסור לדוג בכל מקום ובכל שיטה, לפי רשות הטבע והגנים.

מי צריך רישיון

לפי נוהל רישיונות הדיג של אגף הדיג (עדכון 2, 2.2023), כל דיג במים של ישראל, כלומר הים התיכון ומפרץ אילת עד 12 מיל ימי והכנרת, מחייב רישיון דיג אישי מפקיד הדיג הראשי, למעט דיג בחכה מהחוף, שאינו טעון רישיון.

רישיון דיג ספורטיבי ליחיד נדרש ל:

• דיג בחכה שלא מהחוף, כולל מכל כלי צף שלא צריך רישיון ספינה, כמו קיאק, חסקה או סירה בלי מנוע.
• דייג בצלילה בלי מתקן נשימה מלאכותי, בכפוף לכללי הצלילה (בהמשך).

כללים נוספים מהנוהל:

• יותר משלוש חכות: רק מכלי שיט שיש לו רישיון דיג ספורטיבי לבעלים של ספינה. הרישיון הזה קשור לרישיון ספינה בתוקף, ומתיר עד 12 חכות בודדות, או דייג בצלילה חופשית (בים התיכון בלבד). מהספינה רשאים לדוג רק מי שיש להם רישיון אישי בתוקף.
• מפרץ אילת והכנרת: מכלי שיט מותרות חכות בודדות בלבד.
• תוקף: הרישיון אישי, בתוקף מיום התשלום ועד 31 בדצמבר של אותה שנה, ומחדשים אותו כל שנה בתשלום אגרה.

את פרטי הבקשה העדכניים, הטפסים והאגרות תמצאו באתר משרד החקלאות.

מגבלת שלל יומית

לפי נוהל הרישיונות, בדיג ספורטיבי, בכל השיטות, מותר לדוג ביום עד 5 ק״ג דגים בסך הכול, או שני דגים בסך הכול גם אם כל אחד מהם שוקל יותר מ-5 ק״ג. זהרון (Pterois miles), מין פולש, אינו מוגבל.

שיטות וציוד אסורים (תקנה 4)

תקנה 4(א) מונה "שיטות דיג אסורות". רובן נוגעות לרשתות ולדיג מקצועי, אבל כמה מהן חשובות לכל דייג:

תקנה	מה אסור
4(א)(15)	דיג בחכה עם קרס מרובה עוקצים ("עוגן") שמושלך כדי לתפוס דג בגופו ("חטיפה").
4(א)(7)	דיג בעזרת מתקני נשימה מלאכותיים לצלילה.
4(א)(6)	רובה תת-ימי בכנרת ובמפרץ אילת.
4(א)(5)	מערך חכות (הרבה קרסים על חוט אחד) בכנרת.
4(א)(4)	כל אמצעי שנועד להבריח דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוציא אותם ממחבוא.
4(א)(9)	שימוש בנשק חם.
4(א)(11)	מחולל מכות חשמל.
4(א)(10)	רשת זריקה במערכת מימי הירדן (כולל הכנרת) ובמפרץ אילת.
4(א)(8)	רשת עמידה מחוף הכנרת או מחוף מפרץ אילת, ומגבלות אורך לרשתות עמידה מכלי שיט.
4(א)(2)	רשתות בנחלים שנשפכים לים התיכון ובטווח 100 מטר מהשפך, למעט רשתות ייעודיות לדגיגי קיפונים.
4(א)(3), (12)	רשת או סורג קבועים לשבעה ימים ומעלה, ורשת גריפה.

עוד כמה כללים על ציוד:

• מלכודות דגים וסרטנים (תקנה 5(ב)): עין של 30 מ״מ לפחות בכל חלקי המלכודת, ותווית עם פרטי רישיון הדיג של הבעלים על המצוף.
• עיני רשתות (תקנה 5(א)): מידות מינימום לכל סוג רשת, למשל 12 מ״מ מקשר לקשר ברשתות שלא פורטו אחרת.
• סימון ציוד (תקנה 5ו): ציוד דיג שנפרש (מערכות חכות, רשתות עמידה ומלכודות) מסמנים בקצוות, ובכל חלק שאורכו עולה על 500 מטר, במצופים עם דגל ביום ותאורה בלילה, שנראים ממרחק 500 מטר.

גודל מינימלי ואיך מודדים (תקנה 6)

לפי תקנה 6(א), אסור לדוג, למכור או להחזיק דג מהמינים שבתוספת הראשונה אם הוא קטן מהגודל שנקבע. לפי תקנה 6(ד), דג כזה מחזירים למים מיד.

איך מודדים: התקנה קובעת שהגודל נמדד "מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה". בפועל: מניחים את הדג על הצד על משטח ישר או לוח מדידה, הפה צמוד לקצה, ומודדים עד קצה סנפיר הזנב.

חריג לפיתיון: הגודל המינימלי לא חל על דגים במשקל כולל של עד קילוגרם אחד, שנדוגו או מוחזקים לשימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה (תקנה 6(א)). חריג נוסף, לפי היתר בכתב, נוגע למחקר, לגידול דגים או לפיתיון (תקנה 6(ב)).

התוספת הראשונה: דגי ים ודגי נהר

השמות כפי שהם מופיעים בתקנות, ובעמודה האחרונה השם באתר שלנו כשהמין קיים במודיעין הדייג.

מין הדג (בתקנות)	שם מדעי	גודל מינימלי	באתר
קיפון בורי (בורי)	Mugil cephalus	20 ס״מ	בורי (קיפון)
קיפון זהוב (דהבן)	Liza aurata	20 ס״מ
קיפון חרוץ (כבאן)	Liza saliens	20 ס״מ
קיפון כילון (מוקשל)	Chelon labrosus	20 ס״מ
קיפון טובר (טובר)	Liza ramada	20 ס״מ
דקר הסלעים (דאור)	Epinephelus guaza	40 ס״מ	דאור
דקר אלכסנדרוני (חפש)	Epinephelus alexandrinus	40 ס״מ
דוקרנית אדומה (ארדי)	Mycteroperca rubra	40 ס״מ
דקר המכמורת (לוקוס)	Epinephelus aeneus	40 ס״מ	לוקוס
צינון אמריקני (כסף)	Polyprion americanus	30 ס״מ
ורדית מצויה (ז׳רבידן)	Pagellus erythrinus	11 ס״מ	ג׳רבידה
אובלד שחור זנב (מנורן)	Oblada melanura	11 ס״מ	אובלדה
שישן מסורטט (מרמור)	Lithognathus mormyrus	11 ס״מ	מורמיר
גובס גליל (רופוס)	Boops boops	11 ס״מ	גובוס
סרגוס משורטט (סרגוס סרגוס)	Diplodus sargus	11 ס״מ	סרגוס
סרגוס הפסים (סרגוס חדאדי)	Diplodus cervinus	11 ס״מ	סרגוס הפסים
סרגוס הטבעת (סרגוס סופר)	Diplodus annularis	11 ס״מ	סרגוס הטבעת
ספרוס זהוב (דניס / אג׳אג׳)	Sparus aurata	15 ס״מ	דניס
שפרנון שווה קוצים (פארידה)	Pagrus sp.	15 ס״מ	פגרוס
שינן החוט (פארידה)	Dentex gibbosus	15 ס״מ	שינן
טרית דקה (סרדינה רפיע)	Sardinella aurita	11 ס״מ
טרית גסה (סרדינה עריד)	Sardinella maderensis	11 ס״מ
דוסמר מצוי (סרדינה מברום)	Dussumieria acuta	11 ס״מ
מולית אדומה (סולטן אברהים)	Mullus barbatus	11 ס״מ	מולית
מולית הפסים (סולטן ברבוניה)	Mullus surmuletus	11 ס״מ	מולית
אופון זהב-פס (סולטן פס זהב)	Upeneus moluccensis	11 ס״מ
אספרינה חלקה (ספרינה)	Sphyraena sphyraena	20 ס״מ	ברקודה
אספרינה מליטה (מליטה)	Sphyraena chrysotaenia	20 ס״מ	ברקודה
בקלה ים-תיכונית (בקלה)	Merluccius merluccius	16 ס״מ
אופירית נודדת (חול / מקרוני)	Saurida undosquamis	16 ס״מ
טרכון (טרולוס)	Trachurus sp.	11 ס״מ	טרכון
צנינון דו-ימי (טרולוס צהוב)	Alepes djedaba	11 ס״מ
מוסר מלכותי (מוסר)	Argyrosomus regius	40 ס״מ	מוסר
סולית מצויה (סול / סמק מוסה)	Solea vulgaris	16 ס״מ
טונה כחולת סנפיר	Thunnus thynnus	70 ס״מ
סקומברן זריז (פלמידה לבנה)	Scomberomorus commerson	30 ס״מ	סקומברן זריז

התוספת הראשונה: דגי מים מתוקים

מין הדג (בתקנות)	שם מדעי	גודל מינימלי	באתר
בינית גדולת קשקש (קישרי)	Tor canis	30 ס״מ	בינית
בינית ארוכת ראש (קרסין)	Barbus longiceps	30 ס״מ	בינית
ירדני (חפאפי)	Capoeta damascina	30 ס״מ
אמנון הגליל (מושט אביאד)	Sarotherodon galilaeus	22 ס״מ	אמנון
אמנון הירדן (מושט לובד)	Oreochromis aureus	20 ס״מ	אמנון
טברנון שמעון (מרמור)	Tristramella simonis	18 ס״מ
לבנון (סרדין כנרת)	Mirogrex terraesanctae	12 ס״מ	לבנון
קיפון בורי (בורי)	Mugil cephalus	45 ס״מ	בורי (קיפון)
קיפון טובר (בורי טובר)	Liza ramada	45 ס״מ
כסיף	Hypophthalmichthys molitrix	80 ס״מ

שימו לב: הבורי מופיע פעמיים. בים הגודל המינימלי הוא 20 ס״מ, ובמים מתוקים 45 ס״מ.

מינים מוגנים בכל אזורי הים

לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים (2024), אסור לדוג בכל מקום, בכל גודל ובכל שיטה: כל מיני הכרישים והבטאים (כולל גיטרנים וטריגונים), הלובסטר הים-תיכוני השטוח (Scyllarides latus), כל היונקים הימיים וכל צבי הים. מאז אפריל 2021 מוגן גם הדקר הזהוב (Epinephelus costae).

• הרשימה חלקית. הרשימה המלאה של ערכי הטבע המוגנים נמצאת באתר רשות הטבע והגנים (נפתח בכרטיסייה חדשה).
• דג מוגן שעלה על החכה משחררים מיד, ואם צריך חותכים את החוט קרוב לפה. בטריגון לא אוחזים בזנב (יש בו עוקץ ארסי) ולא מרימים אותו בידיים.
• שימו לב לזיהוי: הדקר הזהוב הוא מין אחר מהדאור (דקר הסלעים) ומהלוקוס (דקר המכמורת). כשלא בטוחים בזיהוי של דקר, משחררים.

מינים אסורים בתקופת הרבייה

• בהיתרים השנתיים של אגף הדיג מופיעה רשימת מינים. ב-2026 היו ברשימה: ספרוס מצוי (פרידה), דקר סלעים (לוקוס אדום), דקר המכמורת (לוקוס לבן), דוקרנית אדומה (לוקוס אירדי), אובלד שחור זנב (מנורין), שישן מסורטט (מרמיר), סרגוס הפסים (חדד, פיזימה), מוסר מלכותי (מוסר), אוכם גדול קוץ (מוסר סלע, סאינס) ויבלן האדוה (קורבינה, לבט).

אזורים סגורים לדיג (תקנה 8)

לפי תקנה 8(1), לא ידוג אדם:

• בחיפה: באזור המים שסוגרים שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי הגלים האלה (8(1)(א)).
• ביפו: באזור המים שסוגרים חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לה מצפון, או מעל חומת הים והצוקים, אלא לפי רישיון מיוחד מפקיד הדיג הראשי (8(1)(ב)).
• באילת: באזור מפרץ אילת שבין נמל אילת בצפון לחוף אלמוג בדרום, לפי נקודות הציון שבתקנה (8(1)(ג)).
• דיג מכמורת אסור באזורים נוספים לאורך החוף (8(1)(ד)). זה נוגע לדייגים מקצועיים.

הגבולות המדויקים מוגדרים בתקנות בנקודות ציון. אם אתם דגים ליד אחד המקומות האלה, למשל בבת גלים או בנמל יפו, תבדקו היכן בדיוק עובר הגבול ומה אומר השילוט, ואם יש ספק, לבדיקה מול אגף הדיג.

עוד הגבלות מקום:

• דיג תת-מימי במפרץ חיפה (תקנה 9ב): אסור בכל שיטת דיג תת-מימי בשטח ימי מוגדר לאורך חוף מפרץ חיפה.
• רשתות בירדן וביובליו ובנחלי הכנרת (תקנה 10): אסורות בלי רשות, למעט בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת.
• שמורת החולה (תקנה 5ג): מותר לדוג רק בחכה.

תקופת הרבייה בים התיכון (תקנה 8א(א))

תקנה 8א(א) קובעת: "לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף." כלומר:

• דיג בחכה מהחוף מותר גם בתקופת הרבייה (עם כל שאר הכללים).
• השיטות האחרות, כמו חכה מסירה או מקיאק ודייג בצלילה, אסורות בתקופה הזו, אלא אם פקיד הדיג הראשי התיר אותן בהחלטה (8א(א1)), בשיטות, במועדים ובמינים שיקבע.

מתי? לפי 8א(ז), תקופת הרבייה היא בין 1 במרס ל-1 ביולי, לפחות 60 ולכל היותר 90 ימים רצופים. בכל שנה אגף הדיג מפרסם את התקופה, את המינים האסורים ואת ההיתרים לכל שיטה. לדוגמה, ב-2026 נקבעה התקופה בין 1 במאי ל-30 ביוני (61 ימים). בדקו את הפרסום של השנה הנוכחית באתר משרד החקלאות.

הכנרת (תקנה 8א(ב))

• עונת הקינון וההטלה של אמנון הגליל: בין 15 במרס ל-15 ביולי, עד 90 ימים רצופים, לפי פרסום (8א(ז)).
• בתקופה הזו אסור לדוג בכל ציוד, כולל חכה בודדת או רובה, בשני שטחים: שטח הבטיחה (כולל הירדן ויובליו עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת), ושטח חוף מגדל גינוסר (8א(ב)).
• כלי שיט לא נכנסים לשטחים האלה בתקופה הזו, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח הירדן (8א(ה)).
• דיג ספורטיבי מכלי שיט בכנרת: חכות בודדות בלבד, ובעונת הקינון רק במרחק של 100 מטר לפחות מהחוף מסביב לאגם (נוהל הרישיונות).
• אסורים בכנרת בכל השנה: רובה תת-ימי (4(א)(6)) ומערך חכות (4(א)(5)). גם קציר או השמדה של צמחייה בכנרת אסורים (10א).

ראו גם כנרת, טבריה.

מפרץ אילת

• אזור סגור בין נמל אילת לחוף אלמוג (8(1)(ג)).
• רובה תת-ימי אסור בכל מפרץ אילת (4(א)(6)). רישיון לדייג בצלילה ניתן לים התיכון בלבד.
• רשת זריקה ורשת עמידה מהחוף אסורות (4(א)(10), 4(א)(8)).
• דיג ספורטיבי מותר כל השנה במרחק של 300 מטר לפחות מהחוף, ומכלי שיט בחכות בודדות בלבד (נוהל הרישיונות).
• שמורות טבע ימיות, כמו שמורת חוף האלמוגים: חלות הנחיות רשות הטבע והגנים.

ראו גם אילת.

דייג בצלילה

• רק בעצירת נשימה. תקנה 4(א)(7) אוסרת דיג בעזרת מתקני נשימה מלאכותיים, ולפי נוהל הרישיונות, מאז תיקון 2016 אסור לדוג בצלילה עם מכל (למעט היתרי מחקר מיוחדים).
• רישיון: דייג בצלילה חופשית מחייב רישיון דיג ספורטיבי אישי, והוא ניתן לים התיכון בלבד.
• מכלי שיט: מכלי שיט שצריך רישיון ספינה, רק עם רישיון דיג ספורטיבי לבעלים של ספינה שמתיר זאת. מקיאק, שלא צריך רישיון ספינה, לא נדרש רישיון לכלי השיט.
• אסור: בכנרת ובמפרץ אילת (4(א)(6)), ובשטח המוגדר במפרץ חיפה (9ב).
• תקופת הרבייה: דייג בצלילה הוא אחת השיטות שהאיסור חל עליהן (8א(א)), ולכן בתקופה הזו מותר רק מה שההיתר השנתי מתיר.

הרחבה על ציוד ובטיחות ברובי צלילה ודייג בצלילה.

שמורות טבע

בשמורות טבע ימיות ובשמורות לאורך החוף חלים גם חוקים והנחיות של רשות הטבע והגנים, שיכולים להוסיף הגבלות על דיג, על כניסה ועל פעילות במים. לפני שדגים בתוך שמורה או לידה, בדקו את ההנחיות באתר רשות הטבע והגנים (נפתח בכרטיסייה חדשה) ואת השילוט במקום.

בדיקה ועונשים (תקנות 7 ו-9)

• בדיקה: מי שדג חייב לאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים ולמסור פרטים נכונים על שיטת הדיג ועל המקום (תקנה 7).
• עונשים: לפי תקנה 9(א), מי שדג בשיטה אסורה, מחזיק דג קטן מהגודל המינימלי, דג באזור אסור, דג בים התיכון בתקופת הרבייה בניגוד לתקנה, דג בשטחים הסגורים בכנרת בעונת הקינון ועוד, דינו מאסר שישה חודשים או קנס לפי חוק העונשין.

איך מתעדכנים

• כל שנה: אגף הדיג מפרסם את תקופת הרבייה בים התיכון, את המינים האסורים ואת ההיתרים לכל שיטה, וגם את עונת הקינון בכנרת. בדקו לפני כל אביב.
• הנוסח המעודכן של התקנות ונוהל הרישיונות מתפרסמים באתר משרד החקלאות (הקישורים במקורות למטה).
• רשות הטבע והגנים מפרסמת הנחיות לשמורות.
• בשטח: שילוט מקומי, פקחים ומצילים. אם השילוט אוסר, לא דגים.
• במודיעין הדייג לכל דג יש כרטיס עם הגודל המינימלי לפי התוספת הראשונה.

שאלות נפוצות

אני דג רק בחכה מהחוף. צריך רישיון?

לא. לפי נוהל הרישיונות, דיג בחכה מהחוף אינו טעון רישיון. הגדלים המינימליים, האזורים הסגורים ומגבלת השלל עדיין חלים.

ומקיאק או מחסקה?

כן. דיג בחכה שלא מהחוף, כולל מקיאק, מחסקה או סירה בלי מנוע, מחייב רישיון דיג ספורטיבי ליחיד.

מותר לדוג מהחוף בתקופת הרבייה?

כן. תקנה 8א(א) לא חלה על דיג בחכה מהחוף. בכנרת יש כלל אחר: בעונת הקינון אסור לדוג גם בחכה בשטח הבטיחה ובשטח חוף מגדל גינוסר.

תפסתי דג קטן מהגודל המינימלי, מה עושים?

מחזירים אותו למים מיד (תקנה 6(ד)), בעדינות ובידיים רטובות. אם הקרס עמוק, חותכים את החוט קרוב לפה.

מותר להשתמש בדגים קטנים כפיתיון?

לפי תקנה 6(א), הגודל המינימלי לא חל על דגים במשקל כולל של עד קילוגרם אחד, שנדוגו או מוחזקים לשימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.

אפשר לדוג בצלילה עם מכל אם רק "מנסים"?

לא. דיג בעזרת מתקני נשימה מלאכותיים אסור (תקנה 4(א)(7)).

שאלה על מקרה מסוים? תשאלו את קורמי למטה. ועל הבטיחות בים, ראו בטיחות, חוקים ונימוסים.