הטונה הקטנה היא אולי הדג הכי מהיר שאפשר לפגוש מחוף ישראל. היא מופיעה בקיץ ובסתיו, תוקפת להקות דגיגים ממש ליד השובר, וכשהיא נתפסת היא מוציאה חוט מהרולר בקצב שמפתיע גם דייגים ותיקים. במדריך נסביר איך מזהים אותה, מתי ואיפה לחפש, ואיך מכינים ציוד שיעמוד בריצות שלה.
איך מזהים טונה קטנה
גוף קומפקטי ועבה בצורת טורפדו, גב כחול כהה ובטן כסופה. סימן הזיהוי הבולט: סימנים כהים מתפתלים, "כמו תולעים", על הגב, מאחורי אמצע סנפיר הגב הראשון. מתחת לסנפיר החזה, מעל סנפירי הבטן, יש בדרך כלל כמה נקודות כהות. כמו לכל הטונות, יש לה סנפירונים קטנים מאחורי סנפירי הגב והשת.
לפי FishBase היא יכולה להגיע ליותר ממטר ולכ-16 ק״ג. מהחוף בישראל נתפסות בעיקר טונות קטנות ובינוניות.
דגים דומים ואיך מבדילים
- פלמידה: פסים כהים אלכסוניים וישרים על הגב, לא סימנים מתפתלים, ושיניים בולטות יותר. ראו פלמידה.
- טונה פסים (סקיפג׳ק): פסים כהים לאורך הבטן, לא על הגב.
- טונה כחולת סנפיר: גדולה בהרבה, ולפי התקנות יש לה גודל מזערי של 70 ס״מ. אם יש לכם ספק, צלמו ושחררו.
איפה היא חיה בישראל
לפי FishBase הטונה הקטנה חיה במים קרובים לחוף, בלהקות, ונודדת למרחקים. בישראל היא מגיעה למים החמים של סוף הקיץ, ונתפסת בעיקר משוברי גלים ומזחים שמאפשרים להטיל למים עמוקים, וגם מסירות.
נקודות טובות לדוגמה: שובר הגלים של מרינת הרצליה, מרינת תל אביב, מרינת אשדוד והמזח של נהריה. במרינות דגים רק לפי ההוראות והשילוט.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו העונה מתחילה ביוני-יולי, מגיעה לשיא מאוגוסט ועד אוקטובר, ונחלשת בנובמבר-דצמבר. היא אוהבת מים חמים. הזמנים הטובים הם שחר ודמדומים.
היא מופיעה ונעלמת מהר. FishBase מציין שלהקות ציפורים צוללות מסמנות לעיתים קרובות להקות גדולות, וזה בדיוק מה שמחפשים: ציפורים, מים רותחים ודגיגים קופצים. החלון יכול להיות דקות ספורות, ולכן הציוד צריך להיות מוכן עם דמוי קשור.
מה היא אוכלת
לפי FishBase הטונה הקטנה היא טורפת אופורטוניסטית: דגים קטנים, בעיקר ממשפחת הסרדינים, וגם סרטנים ודיונונים.
איך דגים טונה קטנה
הציוד
זה המקום שבו לא חוסכים:
- חכת ספינינג חזקה שמטילה דמויים של 20-40 גר׳ ומעלה. ראו חכות ספינינג.
- רולר עם בלם חלק ומספיק חוט, כי הריצה הראשונה ארוכה. ראו רולרים לספינינג.
- חוט קלוע עם ליידר פלואורוקרבון.
דמויים
- ג׳יג מתכתי להטלה: הבחירה הראשונה. מטילים רחוק ומחזירים מהר מאוד. ראו ג׳יגים ומתכות.
- פנסיל ופופר: כשהלהקה צדה על פני המים.
- כפית: חלופה טובה כשהדגיגים קטנים.
הכלל: מהירות. טונה קטנה רודפת אחרי טרף שבורח, ודמוי איטי פשוט לא מעניין אותה.
מסירה
מסירה אפשר לגשת לשולי הלהקה בלי לעבור דרכה, ולהטיל אל הקצה. גרירת דמויים (טרולינג) היא שיטה מקובלת בעולם לדג הזה.
טיפ
כוונו את הבלם לפני ההטלה, לא אחרי הנגיסה. בלם חזק מדי יקרע את החוט בריצה הראשונה, ובלם רפוי מדי ייתן לטונה להגיע לסלעים או לחוטים של השכנים. בשובר צפוף, תנו לסובבים שלכם לדעת שיש לכם דג.
תקנות
לפי החוק
הטונה הקטנה (Euthynnus alletteratus) אינה מופיעה ברשימת הגדלים המזעריים בתוספת הראשונה לתקנות הדיג, 1937. לעומתה, לטונה כחולת סנפיר יש גודל מזערי של 70 ס״מ, ולפלמידה הלבנה 30 ס״מ. דג קטן מהמותר מחזירים למים מיד (תקנה 6). תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
הטונה הקטנה נלחמת עד הסוף, ולכן היא מגיעה מותשת. אם אתם משחררים, עשו את זה מיד: אל תשאירו אותה על בטון או סלע, הוציאו את הקרס עם פלייר, והחזירו אותה עם הראש קדימה למים. טונות צריכות זרימת מים בזימים כדי לנשום.
בטיחות
דג חזק שקופץ על השובר עם ג׳יג וקרס משולש בפה הוא מתכון לפציעה. השתמשו בכפפה ובפלייר ארוך, והחזיקו את הדג בבסיס הזנב. אל תתכופפו מעל סלעים רטובים כדי להרים דג. עדיף רשת נחיתה. ראו בטיחות בשובר הגלים ובמזח.
במטבח
לטונה הקטנה בשר כהה עם טעם חזק, ויש מי שלא אוהב אותו. מה שעושה את ההבדל: לדמם מיד, להוציא קרביים ולקרר בקרח. כך הבשר מתאים לצלייה מהירה, לכבישה ולשימור בשמן.
דגי מטרה דומים
לפני העונה: איפה הוא פעיל עכשיו.
