הציוד בבית, יש לכם רעיון לאן לנסוע, ועכשיו נשאר רק לצאת. המדריך הזה הולך איתכם לאורך כל היום: מהערב שלפני ועד שטיפת הציוד בבית. נניח שהתחלתם בדייג תחתית או במצוף עם פיתיון טבעי, כי זו הדרך הכי פשוטה לתפוס דג ביציאה הראשונה.
הערב שלפני
- בודקים את הים במודיעין הדייג: גלים נמוכים, רוח חלשה, ובוחרים שעה. הבוקר המוקדם הוא בחירה מצוינת.
- בוחרים מקום נוח: מזח, מרינה או חוף חולי רחב. לא שובר גלים רחוק ולא סלעים חלקלקים. למשל שובר הגלים של מרינה הרצליה בים שקט, או חוף גבעת אולגה בחדרה.
- מכינים פיתיון: תולעים חיות ופיתיון קפוא אפשר לאסוף מהחנות. תולעים מחזיקים בקירור, לא במים ולא בשמש.
- מסדרים את התיק לפי הרשימה למטה, וטוענים את הטלפון ואת פנס הראש.
- קושרים בבית את הקשרים הראשונים, בנחת ובאור טוב.
רשימת ציוד
| מה | למה |
|---|---|
| חכה ורולר עם חוט | הבסיס. ערכה מוכנה חוסכת התאמות. |
| מערכות תחתית מוכנות או מצופים | חוסכות קשירה במקום. |
| קרסים קטנים ובינוניים, מסתובבים, קליפסים | להחלפה כשמשהו נקרע. |
| משקולות בכמה משקלים | לפי הים והזרם. |
| פיתיון: תולעים, שרימפס או דיונון | הכי בטוח למתחילים. |
| צבת ומספריים לחוט | להוצאת קרס ולחיתוך. |
| סרט מדידה | לבדוק גודל מינימלי לפי תקנות הדיג. |
| דלי או צידנית עם קרח | לפיתיון ולשלל. |
| מגבת, מים, כובע, משקפי שמש | לנוחות ולבטיחות. |
| פנס ראש | אם נשארים עד החשיכה. |
| שקית לאשפה | מה שנכנס לים יוצא איתנו. |
שני קשרים שכל מתחיל צריך
לא צריך להכיר עשרים קשרים. מספיק שתדעו לקשור אחד מאלה היטב:
קשר קלינץ׳ משופר
- מעבירים את החוט דרך העין של הקרס או המסתובב, ומשאירים קצה של כ-15 ס״מ.
- מלפפים את הקצה סביב החוט הראשי 5-7 פעמים.
- מעבירים את הקצה בחזרה דרך הלולאה הקטנה שליד העין, ואז דרך הלולאה הגדולה שנוצרה.
- מרטיבים (חיכוך יבש מחליש את החוט) ומושכים לאט עד שהקשר מתהדק. חותכים את הקצה.
קשר פאלומר
מקפלים את החוט לכפל, מעבירים את הכפל דרך העין, קושרים קשר פשוט רפוי, מעבירים את הקרס דרך הלולאה, מרטיבים ומהדקים. חזק מאוד, ומתאים גם לחוט קלוע.
טיפ
כל קשר בודקים במשיכה חזקה לפני שמטילים. עדיף שקשר ייכשל ביד שלכם מאשר עם דג על הקו.
איך שמים פיתיון
- תולעת: משחילים לאורך הקרס, כך שהעוקץ יוצא החוצה. תולעת ארוכה אפשר לחתוך לחתיכות.
- דיונון: רצועה דקה שמושחלת פעם אחת בקצה, כדי שתתנופף במים.
- שרימפס: מקלפים ומשחילים מהזנב. לבורי ולסרגוס במצוף עובדים גם לחם ובצק.
החוט האלסטי לפיתיון עוזר לפיתיון רך להחזיק על הקרס בהטלה.
ההטלה הראשונה
- משאירים 30-50 ס״מ חוט בין קצה החכה למשקולת או למצוף.
- פותחים את הזרוע של הרולר ומחזיקים את החוט עם האצבע המורה.
- מסתכלים אחורה ולצדדים. אף אחד לא עומד קרוב.
- מניפים את החכה מאחורי הכתף קדימה בתנועה חלקה, ומשחררים את האצבע כשהחכה עוברת מעל הראש ומצביעה קדימה ולמעלה, בערך בזווית של 45 מעלות.
- כשהמשקולת נוחתת, סוגרים את הזרוע ביד ואוספים קצת חוט עד שהוא מתוח.
אל תנסו להטיל רחוק ביום הראשון. הרבה דגים נמצאים קרוב יותר ממה שנדמה.
איך מזהים נגיסה
- בתחתית: קצה החכה רועד, מקפץ או נמשך. חוט שהיה מתוח פתאום נרפה, ייתכן שהדג הרים את המשקולת.
- במצוף: המצוף רועד, שוקע, נעלם או זז הצידה.
מה עושים? עם קרס רגיל, כשהמשיכה ברורה, מרימים את החכה בתנועה קצרה ובטוחה. עם קרס עגול לא מכים, רק אוספים חוט ומותחים, והקרס נתפס לבד בזווית הפה.
דג על הקו
- שומרים על קו מתוח. החכה למעלה בזווית, הרולר אוסף.
- נותנים לדראג לעבוד. אם הדג מושך חוט, לא מסובבים את הידית נגדו. מחכים שיעצור ואז ממשיכים.
- מרימים ואוספים: מרימים את החכה לאט, ואוספים חוט כשמורידים אותה.
- מוציאים את הדג: דג קטן מרימים בחוט מהמזח, דג גדול מוציאים ברשת. אף פעם לא מרימים דג כבד בחכה עד הסוף.
הדג בחוץ: מה עכשיו?
- מזהים את הדג. לא בטוחים? צלמו ובדקו במודיעין הדייג. סיכן, זהרון, ארנבון כסוף וטריגון דורשים זהירות מיוחדת, ראו בטיחות, חוקים ונימוסים.
- מודדים מקצה הפה עד קצה הזנב. קטן מהגודל המינימלי לפי תקנות הדיג? מחזירים למים מיד.
- מחליטים: שומרים לאכילה (רק מה שתאכלו), או משחררים בידיים רטובות ומהר.
- דג לאכילה שמים בצידנית עם קרח, לא בדלי חם בשמש.
אין נגיסות? מה משנים
עברה חצי שעה בלי כלום? לפני שמתייאשים, משנים דבר אחד בכל פעם:
- פיתיון טרי. תולעת שנשטפה או דיונון לבן ורך כבר לא מושכים. מחליפים כל כמה הטלות.
- קרס קטן יותר. הרבה דגים בחוף שלנו קטנים יחסית, ופה קטן לא נתפס על קרס גדול.
- מרחק אחר. מטילים קרוב יותר או רחוק יותר. בתחתית, אוספים את המשקולת לאט כמה מטרים כדי לחפש את הדגים.
- עומק אחר במצוף. מזיזים את עוצר המצוף, כדי שהפיתיון יהיה קרוב יותר לקרקעית.
- מקום אחר. עשרים מטר לאורך המזח יכולים לשנות הכול, בעיקר ליד סלעים, עמודים או פינה של שובר.
- סבלנות לשעה הנכונה. השינוי באור, עם הזריחה או השקיעה, מביא לפעמים את כל הפעילות בבת אחת.
טיפ
דייגים ותיקים שמדברים איתכם על המזח הם מקור מידע מצוין. שאלה מנומסת כמו "על מה הם לוקחים היום?" פותחת הרבה דלתות.
שאלות נפוצות
כמה זמן כדאי לנסות במקום אחד?
אם יש פעילות, נשארים. אם עברו 30-45 דקות בלי שום נגיעה, ושיניתם פיתיון, קרס ומרחק, כדאי לזוז. לפעמים מספיקים כמה עשרות מטרים.
מה לעשות אם החוט הסתבך?
לא מושכים חזק. משחררים לאט את הלולאות, ואם אין ברירה, חותכים את החלק המסובך וקושרים מחדש. את החוט שנחתך שמים בשקית, לא על הסלעים.
בסוף היום
- אוספים כל חוט, קרס ושקית. גם של אחרים, אם יש.
- בבית שוטפים את החכה ואת הרולר במים מתוקים בעדינות (לא בלחץ חזק ולא בטבילה), מייבשים ומשחררים קצת את הדראג.
- רושמים לעצמכם: איפה, מתי, מה היה הים ומה עבד. ככה לומדים הכי מהר.
קורמי ממליץ
יום בלי נגיסות הוא עדיין יום בים. גם דייגים ותיקים חוזרים לפעמים בלי דג, ולמדו משהו בכל יציאה.
רוצים שנעזור לכם לתכנן? תשאלו את קורמי למטה. ואם חסרות מילים, הכול נמצא במילון המושגים.
