הלברק הוא אחד מדגי הספורט האהובים באירופה, ושם הוא נפוץ מאוד. בישראל, בקצה הדרומי-מזרחי של תפוצתו, הוא דג נדיר יחסית, ולכן מי שתופס לברק מהחוף זוכר את זה הרבה זמן. יש לו חוקים משלו: חורף, מים עכורים, שפכים ושעות אור נמוך. במדריך נסביר איך מזהים אותו, איפה מחפשים ואיך דגים.
איך מזהים לברק
גוף מוארך ומעט שטוח מהצדדים, גב אפור-כחלחל או ירקרק, צדדים כסופים ובטן לבנה. יש כתם כהה בשוליים העליונים של מכסה הזימים, ושני סנפירי גב נפרדים: הראשון עם קוצים, השני רך. לפי FishBase במכסה הזימים יש שני קוצים שטוחים, ובשולי העצם שלפניו שיניים קטנות שפונות קדימה. צעירים נושאים לפעמים נקודות כהות בחלק העליון של הגוף.
לפי FishBase הלברק מגיע עד כמטר ו-12 ק״ג, והאורך הנפוץ סביב 50 ס״מ.
דגים דומים ואיך מבדילים
- לברק מנוקד (Dicentrarchus punctatus): קרוב משפחה עם נקודות שחורות על הגב והצדדים גם בבגרות.
- מוסר צעיר: סנפיר גב אחד ארוך עם שקע, וקו צד שנמשך עד קצה הזנב. ראו מוסר.
- כחלן: גב כחול-ירקרק, שיניים חדות בולטות וכתם כהה בבסיס סנפיר החזה. ראו כחלן.
איפה הוא חי בישראל
לפי FishBase הלברק חי במים חופיים, בעיקר רדודים, על קרקעיות מגוונות, ונכנס לשפכים, ללגונות ולפעמים גם לנהרות. FishBase גם מציין דיווחים שהוא נכנס לצפון ים סוף דרך תעלת סואץ.
בישראל מחפשים אותו בעיקר בשפכי נחלים ובחופים שסביבם: שפך נחל חדרה, בית ינאי ושפך נחל אלכסנדר, חוף פולג ושפך נחל שורק. מי הנחלים בחלק מהשפכים אינם נקיים: לא נכנסים למים ולא שותים.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו הלברק הוא דג של חורף: העונה הטובה מדצמבר ועד פברואר, ובקיץ כמעט אין סיכוי. הוא אוהב מים קרירים יחסית. הזמנים הטובים הם שחר, דמדומים ולילה.
התנאים הקלאסיים: אחרי סערה, כשהשפך זורם חזק והמים עכורים. הלברק עומד בשולי הפס העכור ומחכה לדגים קטנים ולשרימפס שהזרם מביא. ים מעט פעיל עוזר לו, בתנאי שבטוח לעמוד בחוף.
מה הוא אוכל
לפי FishBase הלברק ניזון בעיקר משרימפס ורכיכות, וגם מדגים, והבוגרים טורפים בעיקר דגים. בישראל הוא נמשך גם לבורי צעיר שמתרכז בשפכים.
איך דגים לברק
ספינינג עם דמויים
השיטה הנפוצה. ראו חכות ספינינג.
- מינאו צף או משתהה שעובד בשכבה העליונה, בקצב איטי עם עצירות.
- שאד סיליקון על ראש ג׳יג, בתחתית השפך ובשולי הזרם.
- פנסיל על פני המים בשחר, כשהמים רגועים יותר.
- חוט קלוע עם ליידר פלואורוקרבון.
מטילים בזווית לזרם, נותנים לדמוי להיסחף לאורך הגבול בין המים העכורים לצלולים, ומחזירים לאט.
פיתיון טבעי
תולעים, שרימפס או דג חי קטן על מערכת קרקעית או מצוף, בשפך ובחוף שלידו. ראו פיתיונות טבעיים.
טיפ
הלברק נוטה לעמוד קרוב מהצפוי. לפני שאתם מטילים רחוק, עברו על השוליים הקרובים: פינת השפך, הגבול שבין המים החומים לירוקים, והשקע שמאחורי הגל הראשון.
תקנות
לפי החוק
הלברק אינו מופיע ברשימת הגדלים המזעריים בתוספת הראשונה לתקנות הדיג, 1937. עדיין חלים עליו שאר הכללים, למשל איסור דיג בשיטות אסורות (תקנה 4) ובאזורים אסורים (תקנה 8). שפכים רבים סמוכים לגנים לאומיים ולשמורות טבע: בדקו את הנחיות רשות הטבע והגנים. תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
כי הוא נדיר אצלנו, אנחנו ממליצים לשחרר כל לברק, ובוודאי צעירים. צלמו מהר, תמכו בגוף אופקית, והחזיקו אותו במים מול הזרם עד שהוא שוחה לבד. דמויים עם קרס יחיד במקום משולש מקלים מאוד על השחרור.
בטיחות
מכסה הזימים של הלברק חד: אל תכניסו אצבעות מתחת לו. אחזו בלסת התחתונה. בשפכים בחורף הזרם חזק והקרקעית משתנה: אל תחצו את פתח הנחל ברגל, ואל תעמדו על גדות חול תלולות. ראו קריאת מצב הים.
במטבח
הלברק הוא דג מאכל מוערך, ורוב הלברקים שבשוק מגיעים מחקלאות ימית. אם החלטתם לשמור דג, צלייה שלמה או אפייה בתנור עם מלח גס הן הדרכים הקלאסיות.
דגי מטרה דומים
עקבו אחרי התנאים בשפכים: איפה הוא פעיל עכשיו.
.jpg){kind=link}