הבורי הוא אולי הדג הראשון שרוב הדייגים בישראל פוגשים. הוא חי בנמלים, במרינות, בשפכים ובקו החוף, וגם בכנרת. הוא נראה קל, אבל כל מי שניסה יודע: הבורי זהיר, נוגס בעדינות מפתיעה, ולוקח את הפיתיון בלי שהמצוף כמעט זז. במדריך נסביר איך מזהים בורי, איפה מחפשים, ואיך בונים מערכת שבאמת תופסת.
איך מזהים בורי
גוף עבה וגלילי, ראש רחב ושטוח מלמעלה. הגב אפור-כחלחל או זיתי, הצדדים כסופים עם קווים כהים לאורך הגוף. סימן הזיהוי של הקיפון הבורי: עפעף שומני מפותח, שכבה שקופה שמכסה את רוב העין. יש שני סנפירי גב נפרדים, הראשון עם 4 קוצים. הפה קטן, בלי שיניים חזקות.
לפי FishBase הבורי מגיע לכמטר, והאורך הנפוץ סביב 50 ס״מ.
קיפונים אחרים ואיך מבדילים
בישראל חיים כמה מיני קיפונים, וכולם מופיעים בתקנות:
- קיפון זהוב (דהבן): כתם זהוב בולט על מכסה הזימים.
- קיפון כילון (מוקשל): שפה עליונה עבה במיוחד.
- קיפון חרוץ (כבאן) וקיפון טובר (טובר): בלי העפעף השומני המפותח של הבורי.
איפה הוא חי בישראל
לפי FishBase הבורי חי במים חופיים, נכנס לשפכים ולנהרות, ללגונות ולמים מלוחים במיוחד. הוא נע בלהקות מעל חול ובוץ, בדרך כלל בעומק של עד 10 מטר. ההשרצה מתרחשת בים.
בישראל הוא נמצא כמעט בכל מקום: שפך נחל חדרה, מרינת תל אביב, מרינת אשדוד ועוד. בכנרת הבורי לא מתרבה, ומאוכלס בה באופן מלאכותי, ולכן נתפסים שם בורים גדולים. ראו טבריה וחופי הכנרת.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו הבורי נתפס כל השנה, עם עונה טובה במיוחד בספטמבר-אוקטובר. הוא פעיל בעיקר ביום, משחר ועד דמדומים. ים שקט ומים רגועים עוזרים מאוד, כי הדיג מבוסס על מצוף רגיש.
מה הוא אוכל
לפי FishBase הבורי ניזון בעיקר מחומר אורגני מהקרקעית (דטריטוס), ממיקרו-אצות ומיצורים זעירים. זו הסיבה שהוא לא רודף אחרי דמויים, ושלחם, בצק ותערובות משיכה הם הפיתיונות שלו.
איך דגים בורי
מערכת מצוף עדינה
- חכה קלה וארוכה יחסית, וחוט דק. ראו חוטים.
- מצוף דק ורגיש, מאוזן כך שרק הקצה בולט מהמים.
- משקולות קטנות לאורך החוט, וחוט קרס דק וקצר.
- קרס קטן.
- ראו מסתובבים, מצופים ומערכות.
פיתיונות
- לחם: חתיכה קטנה, או "בצק" לחם לחוץ על הקרס.
- בצק: קמח, לחם ומעט גבינה או סרדין, לפי הטעם המקומי.
- תערובת משיכה: לחם רטוב עם מעט תוספות, זורקים מעט ובקביעות ליד המצוף.
- ראו פיתיונות טבעיים.
הטכניקה
- זרקו מעט תערובת משיכה, ותנו ללהקה להגיע.
- כוונו את העומק כך שהפיתיון יהיה מעט מתחת לפירורים.
- הבורי "מנשק" את הפיתיון. המצוף יורד מילימטרים או זז הצידה. הרימו מהר וקצר.
טיפ
אם הלחם נעלם בלי שהמצוף זז, המצוף שלכם כבד מדי או בולט מדי. הוסיפו משקולת קטנה, כך שרק קצה המצוף יישאר מעל המים, והקטינו את הקרס.
תקנות
לפי החוק
לפי תקנות הדיג, 1937 (תוספת ראשונה): גודל מזערי בים 20 ס״מ לקיפון בורי, וגם לקיפון זהוב, לקיפון חרוץ, לקיפון כילון ולקיפון טובר. במים מתוקים, כולל הכנרת: 45 ס״מ לקיפון בורי ולקיפון טובר. האורך נמדד מקצה הפה ועד קצה הזנב כשהדג שוכב, ודג קטן מהמותר מחזירים למים מיד (תקנה 6). חטיפה אסורה: דיג בחכה עם קרס מרובה עוקצים ("עוגן") שמושלך כדי ללכוד את הדג בגופו אסור (תקנה 4). גם רשתות בתוך נחלי הים התיכון ועד 100 מטר מפתחם אסורות, למעט רשתות ייעודיות לדגיגים. בכנרת חלות גם תקנות ועונות נפרדות. בכנרת, בתקופת הקינון וההטלה (בין 15 במרץ ל-15 ביולי, עד 90 ימים, מתפרסמת בכל שנה) אסור לדוג בכל ציוד, כולל חכה בודדת, בשני שטחים: שטח הבטיחה (כולל הירדן ויובליו עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת) ושטח חוף מגדל גינוסר, ואסור להיכנס אליהם בכלי שיט (תקנה 8א(ב)). לפי נוהל רישיונות הדיג, מכלי שיט בכנרת מותרות רק חכות בודדות, ובעונת הקינון וההטלה דיג ספורטיבי ברישיון מותר במרחק של 100 מטר לפחות מהחוף. תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
בורי קטן מחזירים למים מהר, ביד רטובה. הוא נוטה לבלוע את הקרס כשמאחרים להרים, ולכן הרמה מהירה היא גם שמירה על הדג. אם הקרס עמוק, חתכו את החוט קרוב לפה.
בטיחות
דיג בורי נעשה הרבה בנמלים ובמרינות: שמרו מרחק מנתיבי שיט ומחבלי עגינה, ואל תדוגו מרציפים פעילים. בשפכים, מי הנחל לא תמיד נקיים: לא נכנסים למים ושוטפים ידיים אחרי הדיג. ראו כללי בטיחות בדיג.
במטבח
הבורי פופולרי מאוד במטבח הים תיכוני, צלוי שלם או בתנור. הביצים שלו הן הבסיס לבוטרגה המפורסמת. כדאי להימנע מאכילת דגים שנתפסו במים מזוהמים, כמו בשפכים של נחלים מזוהמים או בתוך נמלים פעילים.
דגי מטרה דומים
- סיכן
- סלפה
- ליכיה, הצייד העיקרי של הבורי
- אמנון (מושט), בכנרת
בדקו את התנאים: איפה הוא פעיל עכשיו.
