הקרפיון, שחלק מהדייגים קוראים לו גם "שפריון", הוא אחד מדגי הקרקעית הפופולריים בעולם. הוא חזק, חכם וחשדן, והדיג שלו הוא תרגיל בסבלנות: פיתיון נכון, מקום שקט, ומערכת שלא מסגירה את הקרס. בכנרת הוא נמצא בכמויות קטנות יחסית, ולכן כל קרפיון שעולה הוא אירוע. הנה מה שצריך לדעת.
איך מזהים קרפיון
- גוף עבה וגבוה, בצבע ברונזה, זהוב או זיתי, ובטן בהירה.
- קשקשים גדולים. יש גם זנים מגידול עם מעט קשקשים גדולים ("קרפיון מראה") או כמעט בלי קשקשים.
- שני זוגות שפמים קצרים בשפה העליונה.
- סנפיר גב ארוך שבתחילתו קרן קשה ומשוננת. גם בסנפיר השת יש קרן כזו.
- פה שנשלף קדימה, מותאם לשאיבת מזון מהקרקעית.
לפי FishBase הקרפיון יכול להגיע לאורך של יותר ממטר ולמשקל של עשרות קילוגרמים. הקרפיון אינו מין מקומי: הוא הובא לארץ לגידול בבריכות דגים, ומשם הגיע גם למקווי מים טבעיים.
דגים דומים
- בינית: גוף מוארך יותר, סנפיר גב קצר ובלי הקרן המשוננת הארוכה. ראו בינית.
- אמנון: גוף פחוס, סנפיר גב קוצני ובלי שפמים. ראו אמנון.
איפה ומתי
הקרפיון אוהב מים שקטים, קרקעית רכה וצמחייה. בכנרת מחפשים אותו באזורים מוגנים יחסית מהרוח, עם קרקעית חול או בוץ, למשל חוף צמח בדרום האגם, חוף חלוקים, טבריה וחוף חוקוק.
לפי הנתונים שלנו העונות הטובות הן האביב (מרס-יוני) והסתיו (ספטמבר-נובמבר). בשיא הקיץ, כשהמים חמים מאוד, הוא פחות פעיל ביום. השעות הטובות: שחר, דמדומים ולילה.
התנהגות ותזונה
הקרפיון אוכל כמעט הכול: זחלי חרקים, תולעים, חלזונות, זרעים וחומר צמחי. הוא שואב בוץ וחול, מסנן את המזון ופולט את השאר. סימנים לנוכחות שלו: בועות קטנות שעולות לפני המים במקום אחד, ומים עכורים בכתם מקומי. הוא חשדן מאוד: אם הוא מרגיש התנגדות או רואה חוט עבה, הוא פולט את הפיתיון.
איך דגים קרפיון
הציוד
- חכת קרקעית באורך 3-3.6 מטר עם פעולה רכה, שסופגת את הריצות הראשונות.
- סליל עם בלם חלק, ורצוי מנגנון ריצה חופשית שמאפשר לדג לקחת חוט בלי להרגיש התנגדות.
- חוט ראשי עמיד, וליידר או חוט קרס עמיד לשפשוף.
- מערכת קרקעית עם משקולת זזה, וקרסים חזקים.
מערכת שיער
הפיתיון לא מושחל על הקרס, אלא תלוי על "שיער", חוט דק קצר שיוצא מגב הקרס. הקרפיון שואב את הפיתיון, הקרס נכנס לפה יחד איתו, ועוקץ הקרס נשאר חשוף. כשהדג מנסה לפלוט, הקרס נתפס בשפה.
הפיתיון
תירס מתוק, בוילי ובצק. מפזרים מעט פיתיון משיכה (תירס או בוילי שבורים) לאזור קטן ומדויק, ומטילים לשם שוב ושוב. מעט ובקביעות עדיף על כמות גדולה בבת אחת.
הטכניקה
מטילים, מותחים את החוט ומחכים. קרפיון לוקח את הפיתיון לרוב בריצה ארוכה. מרימים את החכה ברציפות, לא במכה, ונותנים לבלם לעבוד. בקרבת החוף הקרפיון עושה עוד ריצה אחת לפחות: אל תמהרו.
טיפ
בכנרת עבדו עם קרס בודד לחוט: התקנות אוסרות שם "מערך חכות", כלומר כמה קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה.
תקנות
לפי החוק
לפי תקנות הדיג אין לקרפיון גודל מזערי בתוספת הראשונה. בכנרת חלות תקנות נפרדות: בתקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל (בין 15 במרס ל-15 ביולי, לפי הודעה של פקיד הדיג הראשי) הדיג אסור בכל ציוד בשטח הבטיחה שבצפון האגם ובאזור כניסת הירדן, ובשטח חוף מגדל-גינוסר. רובה תת-ימי אסור בכנרת. בדקו את ההנחיות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
לדיג הקרפיון יש תרבות שחרור חזקה, ובצדק:
- רשת נחיתה רחבה ועמוקה, ומשטח שחרור רך ורטוב.
- ידיים רטובות, תמיכה בגוף מלמטה, והדג קרוב לקרקע ולא גבוה באוויר.
- הקרס יוצא בעזרת פלאייר, והדג חוזר למים מהר, אחרי שהוא מתייצב בידיים.
בטיחות
הקרן המשוננת בסנפיר הגב יכולה לשרוט ולהיתפס ברשת. החזיקו את הדג בעדינות והחליקו את היד מכיוון הראש. ובכנרת, כמו תמיד, שימו לב לרוח של אחר הצהריים.
במטבח
הקרפיון הוא דג כשר, ובמטבח היהודי האשכנזי הוא הבסיס המסורתי לגפילטע פיש. דגים מהטבע כדאי לשמור בקירור מיד, ויש מי שמעדיפים לשחרר את הגדולים ולהשאיר את הדג לשולחן מגידול.
דגי מטרה דומים
מצב המים בכנרת היום: איפה הוא פעיל עכשיו.
_Mirror_Variety.jpg){kind=link}