כשהכנרת מתקררת והתיירים נעלמים מהחופים, מגיע הזמן של הלבנון. זה דג קטן, כסוף ומהיר, שחי רק בכנרת ובשום מקום אחר בעולם, ובחורף הוא מתקרב בלהקות לחופים הסלעיים. בשביל רבים זה הדג הראשון שהם תופסים בכנרת: ציוד עדין, בצק וקצת סבלנות. במדריך הזה תמצאו איך מזהים אותו, מתי ואיפה מחפשים אותו, ואילו כללים חלים עליו.
איך מזהים לבנון
- גוף מוארך ודק, פחוס מהצדדים, בצבע כסוף בהיר עם גב כהה מעט.
- ראש קטן ועין גדולה יחסית לגוף.
- סנפיר זנב מפוצל וסנפירים שקופים או אפרפרים.
- גודל קטן: רוב הדגים שנתפסים מהחוף באורך כף יד, פחות או יותר.
הלבנון הוא ממשפחת הקרפיוניים. שמו המדעי הנוכחי Mirogrex terraesanctae, ובמקורות ישנים יותר תמצאו אותו גם כ-Acanthobrama terraesanctae. השם "סרדין הכנרת" מופיע גם בתקנות הדיג, אבל הוא לא קרוב של הסרדין הימי.
דגים דומים
- צעירי אמנון: גוף גבוה יותר, סנפיר גב ארוך עם קוצים, ובלי הצורה המוארכת של הלבנון. ראו אמנון.
- צעירי בורי: ראש רחב ושטוח יותר ושני סנפירי גב נפרדים. ראו בורי (קיפון).
איפה ומתי
הלבנון חי במים הפתוחים של הכנרת וניזון שם מזואופלנקטון, יצורים זעירים שמרחפים במים. רוב השנה הוא רחוק מהחוף. בחורף, בעונת הרבייה, להקות גדולות מתקרבות לחופים סלעיים ולקרקעית חלוקים כדי להטיל, ואז הוא זמין מאוד לדייג מהחוף.
העונה בנתונים שלנו: השיא בדצמבר עד פברואר, עונה טובה גם בנובמבר ובמרס, ושאר השנה חלשה. השעות הטובות הן הבוקר המוקדם והערב.
חופים עם סלעי בזלת וחלוקים מתאימים במיוחד, למשל חוף אמנון, חוף חלוקים, טבריה ועין גב. השוואה בין החופים, הגישה והרוח: המדריך לחופי הכנרת.
איך דגים לבנון
הציוד
- חכה קלה ארוכה או חכת LRF עדינה.
- חוט דק מאוד: הלבנון קטן והמים בחורף צלולים.
- מצוף קטן ורגיש, עם משקולות זעירות שמאזנות אותו.
- קרסים זעירים. קרס גדול מדי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לנגיסות שלא מתממשות.
הפיתיון
לחם ובצק בכמות קטנה מאוד, בגודל ראש גפרור עד חצי אפונה. בצק רך מדי נופל מהקרס בהטלה, ולכן כדאי ללוש אותו עם מעט קמח עד שהוא נשאר במקום.
הטכניקה
מטילים קרוב, לאזור הסלעים, ומכוונים את העומק כך שהפיתיון יעמוד בחצי עומק המים. פירורי לחם שזורקים לאזור מדי פעם מחזיקים את הלהקה קרוב. הנגיסות מהירות וקטנות: עקבו אחרי המצוף והגיבו מיד בתנועה קצרה ועדינה.
לפי החוק
בכנרת אסור לדוג ב"מערך חכות", שהתקנות מגדירות כמספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה. לכן בכנרת עובדים עם קרס אחד לחוט, ואם יש לכם ספק לגבי מערכת מסוימת, בררו מול אגף הדיג.
תקנות
לפי החוק
לפי תקנות הדיג, 1937 (תוספת ראשונה): גודל מזערי ללבנון (סרדין כנרת) 12 ס״מ, נמדד מקצה הפה ועד קצה הזנב כשהדג שוכב. דג קטן יותר מחזירים למים מיד. בכנרת חלות תקנות נפרדות: בתקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל (בין 15 במרס ל-15 ביולי, לפי הודעה של פקיד הדיג הראשי) הדיג אסור בשטח הבטיחה שבצפון האגם ובאזור כניסת הירדן, ובשטח חוף מגדל-גינוסר. רובה תת-ימי אסור בכנרת. בדקו את ההנחיות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
הלבנון עדין, והקשקשים שלו נושרים בקלות. אם הדג קטן מ-12 ס״מ, שחררו אותו מיד: הרטיבו את היד, אחזו בעדינות, הוציאו את הקרס במהירות והחזירו אותו למים בלי לזרוק. קרסים בלי זיז (או זיז מכופף) מקלים מאוד על שחרור דגים קטנים.
בטיחות
בחורף הסלעים בכנרת רטובים וחלקים, והרוח יכולה להתחזק פתאום. נעלו נעליים עם סוליה אוחזת, והשאירו את הילדים על משטח יציב ולא על סלעים בקצה המים.
במטבח
לבנונים מטוגנים שלמים, אחרי ניקוי פשוט, הם מנה מסורתית בצפון. זה דג כשר. שמרו בקירור מיד אחרי הדיג, כי דג קטן מתקלקל מהר.
טעויות נפוצות
- קרס גדול מדי. הלבנון נוגס, אבל הקרס לא נכנס לפה. עברו לקרס קטן יותר לפני שאתם מחליפים מקום.
- פיתיון גדול מדי. כדור בצק גדול נראה מזמין, אבל הדגים מנקרים בו בלי להיתפס.
- מצוף כבד. מצוף שלא מאוזן היטב לא מראה את הנגיסות הקטנות.
- הטלה רחוקה. בעונת הרבייה הלהקות קרובות לסלעים. לפעמים כל הפעולה נמצאת במטרים הראשונים.
- לחפש אותו בקיץ. מחוץ לעונה הלבנון במים הפתוחים, וזה הזמן לאמנון.
דגי מטרה דומים
- אמנון (מושט)
- בינית
- גובוס, דג הלהקה הקטן של הים, שנדוג בציוד דומה
מצב המים והרוח בכנרת היום: איפה הוא פעיל עכשיו.
