אם אתם דגים בים התיכון בקיץ, סביר מאוד שכבר פגשתם אותו: פיתיון שנעלם בשניות, חוט שנחתך נקי בלי שהרגשתם משיכה, ודג כסוף שמתנפח כשהוא יוצא מהמים. זה הארנבון הכסוף, מין פולש שהגיע מים סוף והפך לאחד הדגים הנפוצים לאורך החוף. הוא לא דג מטרה, והוא רעיל מאוד לאכילה. המדריך הזה נועד לכך שתזהו אותו מיד ותדעו בדיוק מה עושים איתו.
איך מזהים ארנבון כסוף
- פס כסוף בולט לאורך הצד, מתחת לגב.
- נקודות כהות קטנות ומסודרות פזורות על הגב האפור-ירקרק.
- בטן לבנה שמתנפחת כשהדג מרגיש מאוים.
- שיניים דמויות מקור: ארבע לוחיות שן חזקות, שתיים למעלה ושתיים למטה, שחותכות חוט, קרסים קטנים ואצבעות.
- גוף מוארך בלי קשקשים רגילים, וסנפירים קטנים יחסית.
הארנבון הכסוף יכול לגדול הרבה: לפי FishBase האורך המרבי המתועד עובר מטר. מהחוף נתפסים בעיקר פרטים קטנים ובינוניים.
דגים דומים
לחופי ישראל הגיעו כמה מיני ארנבונים ונפוחיתיים, וחלקם קטנים יותר או בלי הפס הכסוף. ההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים לעין לא מאומנת, ולכן הכלל פשוט: כל דג שמתנפח ויש לו שיניים דמויות מקור, מתייחסים אליו כרעיל ולא אוכלים אותו.
מאיפה הגיע ואיפה הוא חי
הארנבון הכסוף הוא מין של ים סוף והאוקיינוס ההודי שעבר לים התיכון דרך תעלת סואץ. התיעוד הראשון בים התיכון היה במפרץ גוקובה בטורקיה בתחילת שנות ה-2000, וזמן קצר אחר כך הוא תועד גם בישראל. מאז הוא התפשט בכל מזרח הים התיכון ומעבר לו.
הוא נמצא כמעט בכל בית גידול לאורך החוף: חופים חוליים, מזחים, שוברי גלים, סלעים ומים עמוקים מסירה. העונה החזקה שלו אצלנו היא הקיץ והסתיו המוקדם, כשהמים חמים. בחורף הוא פחות פעיל ליד החוף.
התנהגות ותזונה
זה טורף אגרסיבי ולא בררן: דגים, דיונונים, סרטנים ורכיכות. הוא מגיע בלהקות לכל ריח של פיתיון, נוגס בפיתיון ובחוט, ופוגע גם ברשתות של דייגים מקצועיים. בגלל זה הוא מתסכל במיוחד בדיג קרקעית בקיץ.
כשהוא מרגיש מאוים, הוא שואב מים או אוויר ומתנפח לכדור. זה מנגנון הגנה ולא סימן שהדג "נרגע", ולכן לא לוחצים עליו ולא משחקים איתו. הרעלן, יחד עם ההתנפחות, הופך אותו לטרף לא מבוקש, ובים התיכון אין לו כמעט טורפים טבעיים. זו אחת הסיבות שהאוכלוסייה שלו גדלה כל כך מהר.
איך הוא נתפס
אף אחד לא מחפש אותו בכוונה, אבל הוא עולה על כמעט כל דבר: פיתיון קרקעית, רצועת דיונון או סרדין, תולעים, ואפילו דמויים קטנים בספינינג. רוב המפגשים קורים בשעות היום ובערב, בחופים חוליים ובשוברי גלים, כשהים חם. סימן מובהק לנוכחות שלו: פיתיון שחוזר חתוך בקו ישר, וקצה חוט נקי בלי קשר מתולתל, כאילו נחתך במספריים.
מה עושים כשהוא מפריע לדיג
טיפ
- החליפו מקום כשהפיתיון נעלם שוב ושוב בשניות. לעיתים מספיק לזוז עשרות מטרים.
- עברו לדמויים במקום פיתיון טבעי. הארנבון מגיע פחות לדמוי שזז מהר.
- שפרו את הליידר: ליידר פלואורוקרבון עבה עמיד יותר מחוט דק, ובאזורים קשים יש מי שעוברים לליידר מתכת.
- בדקו את הקשרים אחרי כל נגיסה. חוט שנשרט ליד הקרס ייקרע בדג הבא.
למה אסור לאכול אותו
בטיחות
הארנבון הכסוף מכיל טטרודוטוקסין, רעלן עצבים חזק במיוחד. הרעלן נמצא באיברים הפנימיים, בעור וגם בבשר, ואינו מתפרק בבישול, בטיגון, בעישון או בהקפאה. בישראל ובארצות שכנות תועדו מקרי הרעלה, חלקם קטלניים, אחרי אכילת הדג.
- לא אוכלים אותו בשום צורה.
- לא נותנים אותו לאחרים, גם לא "לחתולים" או "לפיתיון שאחר כך יאכלו".
- לא משאירים אותו על החוף, במקום שבו ילדים או חיות יכולים לגעת בו.
לפי החוק
לפי תקנות הדיג אין לארנבון הכסוף גודל מזערי בתוספת הראשונה. הוא מוגדר אצלנו כדג אזהרה: משחררים אותו בזהירות או מוציאים אותו מהמים לפי הנחיות הרשויות, ולא מעבירים אותו לאחרים. בדקו את ההנחיות העדכניות לפני הדיג.
טיפול בטוח כשהוא על הקרס
- מרימים אותו בחוט ומניחים על משטח רטוב, רחוק מהרגליים.
- לא מכניסים אצבעות לפה ולא קרוב אליו. הנשיכה חזקה מספיק כדי לחתוך עור עמוק.
- משחררים את הקרס עם פלאייר ארוך. אם הקרס עמוק, חותכים את החוט קרוב לפה.
- שוטפים ידיים אחרי מגע עם הדג ולפני שאתם אוכלים או נוגעים בפנים.
אם ננשכתם, נקו את הפצע היטב ופנו לטיפול רפואי, כי פצעים מנשיכות דגים נוטים להזדהם.
דגי מטרה דומים
הארנבון מגיע לאותם מקומות כמו דגי הקיץ שאתם באמת מחפשים. כדאי להכיר גם את:
רוצים לדעת איפה הוא נפוץ עכשיו ומתי כדאי לעבור לדמויים? איפה הוא פעיל עכשיו.
_(48272090586).jpg){kind=link}