הדאור, הוא דקר הסלעים, הוא אחד הדגים המרשימים ביותר בים התיכון. דג כבד, חזק וסבלני, שנצמד לאותה פינת סלע לאורך זמן ויוצא ממנה בעיקר כדי לצוד. מי שהרגיש פעם דקר נוגס ונגרר מיד לתוך הסלע יודע שזה דיג של החלטות מהירות. במדריך נסביר איך מזהים אותו, איפה ומתי מחפשים, איך דגים אותו נכון, ולמה דווקא אצלו השחרור חשוב במיוחד.
איך מזהים דאור
גוף מסיבי וראש גדול עם פה רחב. הגב והצדדים בגוון חום אדמדם עד אפרפר, הבטן לרוב צהבהבה-זהובה. על הגוף והראש פזורים כתמים בהירים לא סדירים, לבנים או ירקרקים, שמסודרים בערך בטורים אנכיים. יש פס כהה על הלסת העליונה, וקצוות סנפירי הזנב והשת לבנים ודקים. הזנב מעוגל.
לפי FishBase הדקר יכול להגיע ל-150 ס״מ ו-60 ק״ג, ולחיות עשרות שנים. מהחוף נתפסים בעיקר פרטים קטנים ובינוניים, והגדולים חיים במים עמוקים יותר.
דגים דומים ואיך מבדילים
- לוקוס (דקר המכמורת): גוף ארוך יותר בגוון ירקרק-ברונזה, ו-3 או 4 קווים בהירים אלכסוניים על מכסה הזימים. חי על קרקעית חולית ובוצית ולא במחילות. ראו לוקוס.
- דקר אלכסנדרוני ודוקרנית אדומה: קרובי משפחה שמופיעים יחד עם הדאור באותה שורה בתקנות. לדקר האלכסנדרוני פסים כהים לאורך הגוף, בולטים בעיקר אצל צעירים.
- זהרון: לא דקר, אבל חי באותם סלעים. סנפירים ארוכים ומפוספסים עם קוצים ארסיים. לא נוגעים ביד. ראו זהרון.
איפה הוא חי בישראל
הדאור הוא דג של קרקעית סלעית: מחילות, מדפים, סלעי כורכר ושוניות. FishBase מציין טווח עומקים רחב, מכמה מטרים ועד מאות מטרים, כשרובם עד כ-50 מטר. הצעירים חיים קרוב יותר לחוף, גם בשלוליות ובסדקים בין הסלעים.
לאורך החוף מחפשים אותו בעיקר באזורים סלעיים: עכו, שבי ציון, אכזיב ואזורי הכורכר של חוף הכרמל. חלק מהאזורים האלה סמוכים לשמורות טבע ימיות שבהן הדיג אסור או מוגבל, ולכן בדקו את הנחיות רשות הטבע והגנים לפני היציאה.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו הדקר פעיל לאורך רוב השנה, עם עונה טובה מאפריל ועד נובמבר, כשהמים חמים יותר. שימו לב: בעונת הרבייה שאגף הדיג מכריז עליה בכל שנה, המין הזה יכול להיות אסור לדיג מסירה ובשיטות נוספות (לא בחכה מהחוף). ראו את סעיף התקנות. הזמנים הטובים הם שחר ודמדומים, וים רגוע עם מים צלולים יחסית.
הדאור טריטוריאלי וחי לבד. הוא יושב בפתח המחילה ומזנק על טרף שעובר קרוב. דבר אחד חשוב לדעת: הדקר הוא הרמפרודיט. הוא מתחיל את חייו כנקבה, ורק בגיל מבוגר חלק מהנקבות הופכות לזכרים. לכן דיג של הגדולים פוגע ישירות בזכרים של האוכלוסייה.
מה הוא אוכל
לפי FishBase הדקר ניזון בעיקר מסרטנים ותמנונים, והגדולים אוכלים יותר דגים. זה מסביר למה דיונון, תמנון ודג חי עובדים כל כך טוב.
איך דגים דאור
מהסלעים: קרקעית
- חכה קשיחה וחוט קלוע חזק, עם ליידר פלואורוקרבון עבה שעומד בשפשוף על סלע.
- מערכת קצרה עם משקולת רק ככל שצריך כדי להגיע לקרקעית. משקולת קלה נתקעת פחות.
- פיתיון: דג חי קטן, רצועת דיונון או סרדין. ראו פיתיונות טבעיים.
ספינינג קרוב לקרקעית
שאד סיליקון על ראש ג׳יג או מינאו שוקע, מועבר לאט ליד סלעים. מתאים בעיקר לשחר ולערב. ראו חכות ספינינג.
מסירה: ג׳יגינג ואינצ׳יקו
מעל רכסים ושוניות עמוקות עובדים ג׳יג אנכי, סלואו ג׳יג, טאי-ראבר ואינצ׳יקו. ראו חכות ג׳יגינג וסירה וג׳יגים ומתכות.
טיפ
הרגע הקריטי הוא שתי השניות הראשונות. כשהדקר נוגס, הוא פונה מיד למחילה. הבלם צריך להיות סגור יחסית, ומרימים את החכה בהחלטיות כדי להרחיק אותו מהסלע. אם הוא כבר נכנס, שחררו מתיחה לחצי דקה. לפעמים הוא יוצא לבד.
תקנות
לפי החוק
לפי תקנות הדיג, 1937 (תוספת ראשונה): גודל מזערי 40 ס״מ לדקר הסלעים (דאור), וגם לדקר האלכסנדרוני, לדוקרנית האדומה ולדקר המכמורת (לוקוס). האורך נמדד מקצה הפה ועד קצה הזנב כשהדג שוכב, ודג קטן מהמותר מחזירים למים מיד (תקנה 6). בעונת הרבייה של 2026 (1.5-30.6) המין הזה נכלל ברשימת המינים האסורים לדיג בשיטות שהאיסור חל עליהן, כמו חכה מסירה, דיג בצלילה ורשתות. הרשימה והתאריכים מתפרסמים מחדש בכל שנה. לפי תקנה 8א(א), איסור תקופת הרבייה לא חל על דיג בחכה מהחוף. המלצה שלנו, לא חובה חוקית: גם מהחוף, שחררו את המין הזה בתקופה הזאת, כי זו עונת ההטלה שלו. גם הדוקרנית האדומה (Mycteroperca rubra) ודקר המכמורת נכללו ברשימה של 2026. שימו לב לשמות: במסמך של אגף הדיג דקר הסלעים מכונה "לוקוס אדום", ודקר המכמורת "לוקוס לבן". בכל שנה אגף הדיג מפרסם את תקופת הרבייה בים התיכון (לפי תקנה 8א, בין 1 במרץ ל-1 ביולי), את המינים האסורים ואת ההיתרים לכל שיטה. האיסור לא חל על דיג בחכה מהחוף. בדקו את הפרסום של השנה הנוכחית באתר משרד החקלאות. לדוגמה, ב-2026 נקבעה תקופת הרבייה מ-1 במאי עד 30 ביוני. דיג בצלילה עם מיתקני נשימה אסור, ורישיון לדיג בצלילה חופשית ניתן לים התיכון בלבד. רובה תת-ימי אסור בכנרת ובמפרץ אילת (תקנה 4). רישיון: לפי נוהל רישיונות הדיג של משרד החקלאות, כל דיג במים של ישראל טעון רישיון דיג אישי, למעט דיג בחכה מהחוף. דיג בחכה שלא מהחוף, כולל מקיאק, מחסקה או מסירה ללא מנוע, דורש רישיון דיג ספורטיבי ליחיד, ויותר מ-3 חכות מחייבות ספינה עם רישיון דיג ספורטיבי לבעלי ספינה. השלל היומי בדיג ספורטיבי הוא עד 5 ק״ג בסך הכול, או שני דגים אם כל אחד שוקל יותר מ-5 ק״ג. הרישיונות אישיים ותקפים עד 31.12 של אותה שנה. תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
לפי FishBase גודל הבגרות הממוצע של הדאור הוא כ-49 ס״מ, יותר מהמינימום החוקי. כלומר גם דקר "חוקי" עוד לא בהכרח התרבה. אנחנו ממליצים לשחרר כל דקר קטן ובינוני.
דקר שעולה מעומק של עשרות מטרים סובל לעיתים מהתנפחות שלפוחית השחייה: הוא צף ולא מצליח לרדת. במקרה כזה השיטה הנכונה היא התקן הורדה: קליפס עם משקולת שמחזיר את הדג לעומק ומשתחרר שם.
בטיחות
למכסה הזימים של הדקר יש קוצים חדים. אוחזים בלסת התחתונה עם כפפה או בפלייר, לא באצבעות בתוך הפה. על סלעים רטובים עובדים עם נעליים סגורות, ולא דגים מסלעים חשופים לגלים. ראו כללי בטיחות בדיג.
במטבח
לדקר בשר לבן, מוצק ועשיר, ונחשב מהדגים המוערכים ביותר במטבח הים תיכוני. מתאים לצלייה בפרוסות עבות, לתבשיל ולמרק דגים.
דגי מטרה דומים
רוצים לדעת מתי לצאת? איפה הוא פעיל עכשיו.
,_Cabo_de_Palos,_Espa%C3%B1a,_2022-07-15,_DD_34.jpg){kind=link}