סרגוס כתפי: הסרגוס עם שני הפסים

הסרגוס הכתפי הוא בן הדוד של הסרגוס המצוי, וחי איתו באותם סלעים ושוברי גלים. מי שתופס סרגוסים מהסלעים בחורף תופס גם אותו, לפעמים בלי לשים לב שמדובר במין אחר. הוא חזק לגודלו, נוגס בהחלטיות, ומגיע לגודל מכובד. כאן נסביר איך מזהים אותו, איפה ומתי הוא פעיל, ואיך דגים אותו.

איך מזהים סרגוס כתפי

• שני פסים כהים ורחבים: אחד על העורף, מאחורי הראש, שיורד לכיוון בסיס סנפיר החזה, והשני בבסיס הזנב. מכאן השם "סרגוס שני פסים".
• גוף כסוף-אפרפר, גבוה ופחוס, לעיתים עם קווים אורכיים דקים בגוון זהוב.
• פה קטן עם שיניים חזקות, מותאם לשבירת קונכיות וסרטנים.
• גודל: רוב הדגים שנתפסים מהחוף בינוניים. לפי FishBase המין יכול להגיע לכ-45 ס״מ.

דגים דומים ואיך מבדילים

• סרגוס (מצוי): פסים אנכיים דקים לאורך כל הגוף וכתם כהה בבסיס הזנב, בלי פס עורף רחב. ראו סרגוס.
• סרגוס הטבעת: רק טבעת כהה בבסיס הזנב, דג קטן יותר עם סנפירי בטן צהבהבים. ראו סרגוס הטבעת.
• סרגוס הפסים: חמישה פסים רחבים וכהים לאורך הגוף, ושפתיים עבות. ראו סרגוס הפסים.
• אובלדה: גוף מוארך, עין גדולה וכתם שחור עם שוליים לבנים בזנב, בלי פס עורף. ראו אובלדה.

איפה ומתי

הסרגוס הכתפי חי על קרקעית סלעית ובקרקעית חולית שליד סלעים, בשדות עשב ים, ולאורך שוברי גלים. הוא יורד גם למים עמוקים יותר מסירה. מהחוף מחפשים אותו באותם מקומות של הסרגוס: חומות עכו, שבי ציון, אכזיב (בתחום הגן הלאומי, לפי ההנחיות) ושובר הגלים של מרינה אשדוד (לפי הוראות המרינה).

לפי הנתונים שלנו העונה הטובה היא מאוקטובר ועד אפריל, והקיץ חלש יותר. השעות הטובות הן השחר, הדמדומים והלילה. כמו הסרגוס, גם הוא מנצל ים מעט פעיל: הגלים חושפים מזון בין הסלעים, והמים העכורים מעט מורידים את החשדנות.

תזונה

הוא ניזון מתולעים, סרטנים, רכיכות וחסרי חוליות נוספים שהוא מוצא בסלעים ובחול. השיניים הקדמיות והטוחנות מאפשרות לו לשבור קונכיות קטנות, ולכן פיתיונות קשים כמו סרטן עובדים עליו היטב.

איך דגים סרגוס כתפי

הציוד

• חכת ספינינג או חכת סלעים באורך בינוני, עם קצה רגיש וגב חזק. ראו חכות ספינינג.
• ליידר פלואורוקרבון עמיד לשפשוף מול סלעים.
• קרסים קטנים-בינוניים, חזקים ובעלי שוק קצר.
• מערכת קרקעית פשוטה עם משקולת קלה ככל האפשר, או מצוף כשהים מאפשר.

הפיתיון

תולעים, שרימפס וסרטנים קטנים. כשיש הרבה דגים קטנים שגונבים פיתיון, סרטן עמיד יותר.

הטכניקה

• קרקעית: מטילים קרוב, לקצה הסלעים או לכיס חול בין סלעים. מותחים את החוט ומחזיקים את החכה ביד: נגיסה של סרגוס היא סדרה של משיכות קצרות ואז משיכה חזקה.
• מצוף: בימים רגועים מכוונים את הפיתיון קרוב לקרקעית, לאורך קיר הסלע.
• LRF: דמוי סיליקון קטן שמקפץ לאט על הקרקעית ליד הסלעים. ראו דיג LRF.

תקנות

טיפול ושחרור

לסרגוס קוצים קשים בסנפיר הגב ובסנפיר השת. החליקו את היד מכיוון הראש כדי לקפל אותם, וכדאי להחזיק את הדג במגבת רטובה. הקרס יוצא בקלות עם פלאייר.

במטבח

הסרגוס הכתפי טעים בצלייה שלמה או בתנור, והוא דג כשר. מנקים ומקררים מיד אחרי הדיג.

טעויות נפוצות

• משקולת כבדה מדי. היא נתקעת בסלעים, והדג מרגיש את ההתנגדות. השתמשו במשקל הקל ביותר שמחזיק את הפיתיון במקום.
• לחכות עם החכה על מעמד. בסלעים, החכה ביד: מגיבים מהר ומרחיקים את הדג מהסדקים.
• לוותר על ים מעט פעיל. דווקא אז הסרגוסים מגיעים קרוב לקו הקצף, כל עוד אפשר לעמוד בבטחה.
• ליידר שחוק. אחרי כל דג או היתקעות, בדקו את הליידר באצבעות והחליפו אותו אם הוא מחוספס.

עוד על עמידה בטוחה על סלעים ושוברי גלים: מדריך הבטיחות לשוברי גלים ומזחים.

דגי מטרה דומים

• סרגוס
• סרגוס הפסים
• דניס
• אובלדה

מצב הים והגלים בסלעים היום: איפה הוא פעיל עכשיו.