מי ששוחה עם מסכה ליד סלעים בחופי ישראל כמעט בטוח פגש סלפות: להקות של דגים כסופים עם פסים זהובים, שמלחכות אצות בשקט. מהחוף הן נותנות דיג עדין ומאתגר, עם מצוף רגיש ופיתיון צמחי. במדריך נסביר איך מזהים סלפה, איפה ומתי, איך דגים, ומה צריך לדעת עליה במטבח.
איך מזהים סלפה
גוף סגלגל ושטוח מהצדדים, כסוף-אפרפר, עם כעשרה פסים זהובים לאורך הגוף, מהראש ועד הזנב. יש כתם כהה בבסיס סנפיר החזה. הפה קטן, מותאם ללחיכת אצות.
לפי FishBase הסלפה מגיעה ליותר מ-50 ס״מ, והאורך הנפוץ סביב 30 ס״מ. מהחוף נתפסות בעיקר קטנות מזה.
דגים דומים ואיך מבדילים
- סיכן: בלי פסים זהובים ישרים, ועם קוצים ארסיים. ראו סיכן.
- סרגוס: פסים אנכיים, לא לאורך הגוף, ואוכף שחור על הזנב. ראו סרגוס.
- גובוס: גוף צר וארוך יותר, עם פסים זהובים חלשים בהרבה ועין גדולה. ראו גובוס.
איפה היא חיה בישראל
לפי FishBase הסלפה חיה מעל קרקעית סלעית ושטחי חול עם צמחייה, ונוטה ליצור להקות, לפעמים גדולות. בישראל היא נפוצה בכל האזורים הסלעיים עם אצות: רכסי כורכר, חומות עתיקות, שוברי גלים ונמלים.
נקודות טובות לדוגמה: החומות של עכו, אכזיב ושבי ציון. בחלק מהאזורים האלה יש שמורות טבע ימיות: בדקו את הנחיות רשות הטבע והגנים.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו הסלפה נתפסת כל השנה בסיכוי דומה. היא פעילה ביום, וים שקט ומים צלולים עוזרים מאוד.
לפי FishBase הסלפה היא הרמפרודיט: היא מתחילה כזכר, וחלק מהדגים הופכים לנקבות בגודל של כ-25 ס״מ. המשמעות המעשית: הסלפות הגדולות בלהקה הן בדרך כלל נקבות, ולכן שחרור של הגדולות תורם ישירות לרבייה.
במים צלולים אפשר לראות את הלהקה מהחוף או מהשובר. משקפי שמש מקוטבות עוזרים מאוד: הם מורידים את הסנוור מפני המים ומאפשרים לראות באיזה עומק הסלפות רועות, וכך לכוון את המצוף בדיוק לשם, ולא לחפש אותן על הקרקעית.
מה היא אוכלת
לפי FishBase הצעירות ניזונות בעיקר מסרטנים קטנים, והבוגרות כמעט רק מאצות. לכן פיתיון צמחי הוא הבחירה הנכונה.
איך דגים סלפה
מצוף עדין
- חכה קלה וארוכה, חוט דק ומצוף רגיש מאוזן היטב. ראו מסתובבים, מצופים ומערכות.
- קרס קטן מאוד, כי הפה קטן.
- הפיתיון בעומק של מטר עד שלושה, ליד סלע עם אצות, ולא על הקרקעית.
פיתיונות
- אצה ירוקה מהסלעים, כרוכה על הקרס.
- לחם ובצק.
- ראו פיתיונות טבעיים.
הטכניקה
זרקו מעט לחם רטוב ליד הסלע, תנו ללהקה להתקרב, ושימו את המצוף בתוך אזור ההאכלה. הנגיסה עדינה: המצוף רועד או שוקע לאט. הרימו בתנועה קצרה ומהירה.
טיפ
הסלפה זהירה מאוד במים צלולים. חוט קרס דק, מצוף קטן ותנועות שקטות על הסלע עוזרים. אם הלהקה נעלמת אחרי כל הטלה, נסו להטיל מעט רחוק יותר ולגרור את המצוף לאט אל האזור.
תקנות
לפי החוק
הסלפה (Sarpa salpa) אינה מופיעה ברשימת הגדלים המזעריים בתוספת הראשונה לתקנות הדיג, 1937. עדיין חלים עליה שאר הכללים, למשל איסור דיג באזורים אסורים (תקנה 8), ובשמורות טבע ימיות הדיג אסור או מוגבל. תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
הסלפה עדינה. אם משחררים, עושים את זה מהר, ביד רטובה, עם פלייר לקרס. סלפות קטנות מאוד, בגודל אצבע, נתפסות לפעמים בסביבת להקה: שווה להחזיר אותן.
בטיחות
דיג סלפה נעשה על סלעים רדודים עם אצות, והם חלקים במיוחד. נעליים סגורות עם סוליה טובה הן חובה. אל תעמדו על סלעים שהגלים מגיעים אליהם, גם בים שנראה רגוע. ראו כללי בטיחות בדיג.
במטבח: מה צריך לדעת
לפי FishBase הסלפה טעימה כשהיא טרייה, אבל הבשר מתרכך מהר ולכן היא לא מוערכת במיוחד בשוק. נקו וקררו מיד אחרי הדיג.
חשוב לדעת: בים התיכון דווחו מקרים נדירים של הזיות אחרי אכילת סלפה, תופעה שמכונה בעולם "הרעלת דגים הזייתית". לפי הדיווחים הסיכון קשור בעיקר לראש ולקרביים. המלצה זהירה: הסירו ראש וקרביים לפני הבישול. אם מופיעים תסמינים חריגים אחרי אכילה, כמו הזיות, בלבול או סיוטים חריגים, פנו לטיפול רפואי.
דגי מטרה דומים
בדקו את הים השקט הבא: איפה הוא פעיל עכשיו.
