ברקודה היא הטורפת שהכי קל לזהות: גוף ארוך כמו חץ, לסת תחתונה בולטת ושיניים כמו מחטים. בחופי ישראל היא נפוצה ליד שוברי גלים, מרינות וסלעים, ונתפסת גם בידי מתחילים, בעיקר על מינאו בשחר ובלילה ליד תאורה. בתקנות הדיג היא מופיעה בשם "אספירנה". במדריך נסביר איזה מינים יש אצלנו, איפה ומתי מחפשים, ואיך דגים ומטפלים בה.
איך מזהים ברקודה
גוף ארוך וגלילי, ראש מחודד ולסת תחתונה בולטת קדימה, עם שיניים חדות וארוכות כמו ניבים. שני סנפירי גב קטנים ורחוקים זה מזה, והזנב מפוצל. הגוון כסוף, ולחלק מהמינים פסים כהים או פס צהוב לאורך הגוף.

המינים בישראל
בשטח קשה להבדיל בין מיני הברקודה, וגם דייגים ותיקים מתבלבלים. מה שחשוב לדעת:
- אספירנה חלקה (Sphyraena sphyraena): הברקודה הים תיכונית. לפי FishBase היא יכולה להגיע לגדלים גדולים, והאורך הנפוץ סביב 60 ס״מ.
- אספירנה מליטה (Sphyraena chrysotaenia): ברקודה קטנה שהגיעה מים סוף, עם פס צהוב לאורך הגוף. לפי FishBase היא מגיעה רק לכ-30 ס״מ. דייגים רבים קוראים לה פשוט מליטה.
- ברקודה צהובת פה (Sphyraena viridensis): עוד מין ים תיכוני, שלפי FishBase מגיע ליותר ממטר.
- במפרץ אילת חיים מיני ברקודה נוספים, חלקם גדולים מאוד.
לשתי האספירנות הראשונות יש גודל מזערי של 20 ס״מ לפי התקנות.
דגים דומים
- חרטומן: גם הוא ארוך וכסוף, אבל עם מקור ארוך ודק במקום לסת עבה. ראו חרטומן.
- כחלן: גוף גבוה יותר, שיניים משולשות, כתם כהה בבסיס סנפיר החזה. ראו כחלן.
איפה היא חיה בישראל
לפי FishBase הברקודה הים תיכונית חיה במים חופיים ובמים פתוחים. בפועל היא אוהבת מבנים: שוברי גלים, מזחים, מרינות, חומות עתיקות וסלעים. היא עומדת ללא תנועה ומחכה.
נקודות טובות לדוגמה: עכו, שובר הגלים של מרינת הרצליה, מרינת תל אביב, וגם אילת, רק באזורים שבהם הדיג מותר.
עונות והתנהגות
לפי נתוני המודיעין שלנו הברקודה נתפסת לאורך כל השנה, עם עונה טובה מאפריל ועד אוקטובר ושיא בספטמבר-אוקטובר. שחר, דמדומים ולילה הם הזמנים הטובים, ים רגוע ומים צלולים עוזרים.
בלילה הברקודה מנצלת את התאורה של מרינות ושוברי גלים: האור מושך דגיגים, והיא עומדת בשולי האלומה, בצל, ותוקפת את מי שיוצא החוצה.

מה היא אוכלת
לפי FishBase הברקודה ניזונה בעיקר מדגים, ולעיתים פחות קרובות מדיונונים וסרטנים.

איך דגים ברקודה
ספינינג עם מינאו
השיטה הנפוצה והיעילה. ראו חכות ספינינג.
- מינאו צף או משתהה, בגלילה איטית עם עצירות קצרות.
- סטיקבייט שוקע כשהברקודה עומדת עמוק יותר.
- ג׳יג מתכתי ושאד סיליקון כשצריך להטיל רחוק או לעבוד בשכבות שונות. ראו ג׳יגים ומתכות.
הכלל: לעבור לאורך השובר ובשולי האור, לא רק להטיל ישר החוצה.
הליידר
השיניים של הברקודה חותכות חוט דק בקלות. ליידר פלואורוקרבון עבה מספיק לרוב הברקודות בים התיכון, ובמים צלולים הוא עדיף על תיל. ראו גם ליידר תיל.
פיתיון
רצועת דג או דג קטן על מערכת מצוף, ליד השובר בשחר ובלילה. ראו פיתיונות טבעיים.
טיפ
ברקודה עוקבת לפעמים אחרי הדמוי עד הרגליים בלי לתקוף. עצירה קצרה וחדה, ואז האצה, גורמות לה להחליט. ובלילה, הטילו אל מעבר לאלומת האור והעבירו את הדמוי דרך השוליים שלה.

תקנות
לפי החוק
לפי תקנות הדיג, 1937 (תוספת ראשונה): גודל מזערי 20 ס״מ לאספירנה חלקה ולאספירנה מליטה. האורך נמדד מקצה הפה ועד קצה הזנב כשהדג שוכב, ודג קטן מהמותר מחזירים למים מיד (תקנה 6). במפרץ אילת: אזור מוגדר בין נמל אילת לחוף האלמוג סגור לדיג (תקנה 8), ורובה תת-ימי אסור במפרץ (תקנה 4). שמורות טבע ימיות נוספות סגורות לדיג. דיג ספורטיבי ברישיון במפרץ אילת (כלומר לא בחכה מהחוף) מותר כל השנה במרחק של 300 מטר לפחות מהחוף, ומכלי שיט רק בחכות בודדות, לפי נוהל רישיונות הדיג. תקנות הדיג (אגף הדיג, משרד החקלאות) קובעות גדלים מינימליים, מגבלות כמות ועונות סגורות למינים רבים. בדקו את התקנות העדכניות לפני הדיג.
טיפול ושחרור
אספירנות מליטה קטנות נתפסות בכמויות. שמרו רק מה שאתם אוכלים, והחזירו את הקטנות מהר. אחזו בגוף מאחורי הראש עם מגבת רטובה או כפפה, והוציאו את הקרס עם פלייר.
בטיחות
לעולם אל תכניסו אצבעות לפה של ברקודה. השיניים חדות מאוד, והיא סוגרת את הפה גם אחרי שהיא נראית רגועה. השתמשו בפלייר ארוך. בעולם, ובעיקר באזורים טרופיים, ברקודות גדולות קשורות במקרים של הרעלת סיגואטרה. ראו בטיחות בשובר הגלים ובמזח.
במטבח
לברקודות הים תיכוניות בשר לבן וטעים, שמתאים לצלייה ולטיגון. האספירנות הקטנות מצוינות מטוגנות שלמות.
דגי מטרה דומים
לפני הלילה בשובר: איפה הוא פעיל עכשיו.




