אילת היא הים השני של ישראל, והוא לא דומה לשום דבר בים התיכון. לאורך כ-11 ק״מ של חוף העיר המים מעמיקים מהר, צלולים כמעט כל השנה, וחמים: הממוצע החודשי של טמפרטורת המים נע בערך בין 21 מעלות בחורף ל-28 בקיץ. לאורך החוף יש שוניות אלמוגים רגישות מאוד, ולכן גם החוק כאן מחמיר יותר. לפני שאורזים חכה לאילת, כדאי להכיר את הכללים.
מה שונה באילת
- עומק: רציף שונית רדוד צמוד לחוף ואחריו מדרון תלול. מהחוף מגיעים למים עמוקים בהטלה קצרה.
- מים צלולים: הדגים רואים הכל. חוטים דקים, ליידר שקוף ופיתיונות טבעיים בצבע עובדים טוב יותר.
- שונית חיה: כל משקולת שנתקעת באלמוג וכל חוט שנשאר עליו פוגעים בשונית. כאן דגים במים פתוחים, לא מעל האלמוגים.
- רוח: במפרץ נושבת רוב הזמן רוח צפונית לאורכו. לגלים של המפרץ אין מודל גלים פתוח, ולכן במודיעין הדייג מוצג טווח הגלים הרשמי של השירות המטאורולוגי.

מה החוק אומר
לפי החוק
- אזור סגור לדיג: לפי תקנות הדיג (תקנה 8(1)(ג)), אסור לדוג באזור המפרץ שבין נמל אילת בצפון לחוף האלמוגים בדרום, מהחוף ועד קו שנקבע בתקנות. אזור מסוף הנפט נמצא בתוך התחום הזה.
- שמורות ימיות: שמורת חוף האלמוגים ושמורת הים הדרומי סגורות לדיג.
- שיטות אסורות: לפי תקנות הדיג רובה תת מימי אסור במפרץ אילת, וכך גם רשת עמידה מהחוף ורשת זריקה. לפי נוהל רישיונות הדיג, רישיון לדיג בצלילה חופשית ניתן לים התיכון בלבד.
- דיג מהחוף: לפי נוהל רישיונות הדיג של משרד החקלאות, דיג בחכה מהחוף אינו טעון רישיון, אבל רק במקום שבו הדיג מותר.
- דיג שלא מהחוף: דיג בחכה מסירה, מקיאק או מחסקה מחייב רישיון דיג ספורטיבי אישי. במפרץ אילת דיג ספורט כזה מותר כל השנה רק במרחק של 300 מטר לפחות מהחוף, ומכלי שיט מותרות רק חכות בודדות. בשמורות לא דגים.
אילו דגים מותר לקחת
זה הכלל שהכי מפתיע דייגים מהצפון. לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים, במפרץ אילת כל הרכיכות מוגנות (כולל דיונונים, ספיות ותמנונים), וכל מיני הדגים מוגנים חוץ מרשימה של משפחות. בין המשפחות שמותר לדוג נמצאות:
| משפחה | דוגמאות |
|---|---|
| ברקודיים (Sphyraenidae) | ברקודה |
| טרכוניים (Carangidae) | קרנגיד, אינטיאס וטרכונים |
| חרטומניים (Belonidae) | חרטומן |
| סיכניים (Siganidae) | סיכן |
| קיפוניים (Mugilidae) | בורי |
| סקומבריים (Scombridae) | סקומברן זריז וטונות |
| ספרוסיים, מוליתיים, לוטיאניים | ספרוסים, מוליות ולוטיאנים |
ברשימה המלאה של המדריך יש עוד כמה משפחות (למשל דגים מעופפים, חצי חרטומניים ושרדיניים). כל מה שלא ברשימה, כולל דקרים, דגי תוכי, דגי פרפר ודגי שונית צבעוניים, מוגן. אם עלה על הקרס דג שאתם לא מזהים בוודאות, משחררים אותו.
בטיחות
לסיכן יש קוצים ארסיים בסנפירים. אוחזים בו עם מגבת או כפפה, ולא בידיים חשופות. גם בחורים בין סלעים ואלמוגים יש בעלי חיים ארסיים, אז לא מכניסים ידיים לחורים.
החוף הצפוני: הנקודה העיקרית
החוף הצפוני של אילת הוא האזור שבו רוב הדייגים מהחוף עובדים: טיילת, חניונים עירוניים בסביבה ומים פתוחים. בבוקר המוקדם ובערב נכנסות להקות של ברקודה, קרנגיד וחרטומן, וביום אפשר לנסות סיכן במצוף עם לחם או בצק. בחופי הרחצה לא דגים בשעות הרחצה.

חוף הדקל, בין החוף הצפוני לנמל, מופיע במערכת, אבל לא אימתנו עדיין שהדיג ממנו מותר. בדקו מול רשות הטבע והגנים ואגף הדיג לפני שאתם מטילים שם. מדרום לחוף נמצא נמל אילת, שהוא שטח סגור.
מתי ומה
| דג | עונה טובה מהחוף | זמן ביום | איך |
|---|---|---|---|
| ברקודה | קיץ וסתיו | שחר, שקיעה, לילה ליד תאורה | מינאו או ג׳יג קל |
| קרנגיד | קיץ | שחר ושקיעה | ג׳יג קל במשיכה מהירה |
| חרטומן | אביב עד סתיו | יום ושקיעה | פיתיון קטן מתחת לפני המים, קרסים קטנים וחדים |
| סיכן | כל השנה, בעיקר בקיץ | יום | מצוף עם לחם או בצק |
הלהקות באילת נכנסות ויוצאות מהר. לכן כדאי להגיע לפני הזריחה, לעמוד במקום שבו אפשר להטיל למים פתוחים, ולחכות לסימנים: דגים קטנים קופצים מעל המים או ציפורים צוללות.
ציוד למים צלולים
בגלל המים הצלולים והדגים החשדנים, ציוד עדין עובד כאן טוב יותר. חכת ספינינג קלה עד בינונית, חוט קלוע דק עם ליידר שקוף, ופיתיונות מלאכותיים בגודל קטן עד בינוני. לברקודה כדאי ליידר עבה מעט יותר בגלל השיניים. לסיכן, חכה קלה עם מצוף רגיש. ובכל מקרה: מגבת או כפפה לאחיזה, ושקית לאיסוף כל שארית חוט.
איך דגים בלי לפגוע בשונית
- מטילים למים פתוחים, לא לכתמים הכהים של השונית.
- פיתיון צף או שוקע לאט (מצוף, מינאו, ג׳יג קל במשיכה מהירה) עדיף על משקולת קרקעית שנתקעת באלמוג.
- חוט שנתקע חותכים קרוב ככל האפשר, ולוקחים הביתה כל שארית חוט.
- לא הולכים על השונית ולא עומדים על אלמוגים כדי להגיע רחוק יותר.

צלילה ושנורקל: הצד השני של המפרץ
אנחנו גם חנות צלילה, ולכן נגיד את זה בפשטות: את השוניות של אילת הכי טוב לפגוש עם מסכה ושנורקל. בשמורת חוף האלמוגים אסור לדוג, אבל מותר להתפעל. דיג בצלילה עם רובה אסור בכל המפרץ.

בקצרה: אילת מול הים התיכון
| הים התיכון | מפרץ אילת | |
|---|---|---|
| מבנה | חול, כורכר, שוברים | שונית ומדרון תלול |
| מים | משתנים, עכורים אחרי סערה | צלולים וחמים כמעט כל השנה |
| מינים | רוב המינים מותרים, עם גודל מינימלי לחלק | רוב המינים מוגנים, רק משפחות מסוימות מותרות |
| דיונון ותמנון | מותרים לדיג | מוגנים, כמו כל הרכיכות |
| דיג בצלילה חופשית | מותר ברישיון | אסור (הרישיון ניתן לים התיכון בלבד) |
לעוד כללים ושמורות ראו שמורות טבע ואזורים אסורים לדיג, ולציוד הקל שמתאים למים הצלולים: חכות ספינינג.
קורמי ממליץ
נוסעים לאילת? שאלו את קורמי מה מותר לדוג במפרץ, איזה ציוד לקחת למים צלולים ומתי הרוח הצפונית נחלשת.




