מדרום לראשון לציון החוף משנה אופי. החול שהזרם מסיע מהנילוס צפונה מגיע לכאן ראשון, ולכן החופים רחבים, הדיונות גבוהות והסלע נדיר. זה אזור הסרף הקלאסי של ישראל, עם שני שפכים חזקים, שתי מרינות ושתי ערים גדולות. ויש עוד דבר שחשוב לדעת: חלק גדול מהחוף בין אשדוד לגבול רצועת עזה נמצא בתחום שמורות ימיות.
מה מיוחד בדרום
- חול, חול וחול: קרקעית רכה שמעמיקה לאט, עם סוללות ותעלות מקבילות לחוף. כאן הדיג הוא בעיקר סרף: מורמיר, דניס, סרגוס ליד מבנים, ובעונה כחלן, ליכיה ומוסר.
- שפכים: שורק ולכיש זורמים לים בחורף ומושכים בורי, לברק וטורפים.
- מבנים: מרינות אשדוד ואשקלון ושוברי הגלים של הערים הם הסלע היחיד כמעט.
- פלמחים: חריג אחד עם רכסי כורכר ומפרצונים.
שורק ופלמחים
- שפך נחל שורק: מצפון לפלמחים. בחורף ואחרי גשמים השפך מושך בורי וטורפים. בסמוך לגן הלאומי חוף פלמחים, ומי הנחל אינם נקיים.
- חוף פלמחים: חוף טבעי עם רכסי כורכר ומפרצונים, דיג מהסלעים ומהחוף בים שקט. בתחום הגן הלאומי חוף פלמחים ובסמוך לשמורת חולות יבנה, אז בודקים הנחיות לפני דיג.
ההבדל: שורק הוא נקודת חורף לשפך. פלמחים הוא הסלע של הדרום, ומתאים לסרגוס, סלפה וסיכן כשהים שקט.
אשדוד: שפך, מרינה וחופי עיר
שפך נחל לכיש בצפון העיר הוא אחת הנקודות המוכרות לדייגי חוף בדרום: בורי, כחלן וטורפים בחורף. מצפון לו אזור נמל אשדוד, שסגור לדיג.
חופי העיר, מצפון לדרום:
- מי עמי: חוף עירוני בצפון, סמוך לשפך.
- חוף הקשתות ושובר הגלים: חופים חוליים ושוברי גלים לאורך העיר. אזור הנמל והמספנות סגור לדיג.
- שובר הגלים של המרינה: דיג מהסלעים בצד הים, בורי, סרגוס ודיונונים בעונה. כניסה ודיג רק לפי הוראות המרינה, ובים סוער לא עולים על השובר.
- חוף י״א: חוף עירוני מדרום למרינה עם שוברי גלים.
- חוף הריביירה: בדרום העיר, פתוח וחולי ומתאים לסרף.
ההבדל: בחורף, כשהלכיש זורם, השפך הוא הנקודה. כל השנה, המרינה נותנת מים עמוקים ודגי שובר. חופי העיר מתאימים לסרף מחוץ לשעות הרחצה, וככל שמדרימים יש פחות אנשים.
ניצנים: בתוך השמורות
לפי החוק
לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים, בין אשדוד לאשקלון מוכרזות כמה שמורות ימיות:
- חולות ניצנים וים אבטח: עד כ-300 מטר מהחוף.
- אבטח המורחבת: מהחוף הדרומי של אשדוד ועד הגבול הצפוני של העיר אשקלון, ועד כ-7 ק״מ מהחוף.
בשמורות ימיות הדיג אסור, ודיג בחכה מהחוף מותר רק במקומות ובשיטות שתקנות השמורה מתירות.
חוף ניצנים הוא חוף פתוח וארוך בלב אזור חולות, והוא נמצא בתחום הזה. לפני דיג בניצנים, ובקצה הדרומי של אשדוד, בדקו מול רשות הטבע והגנים איפה בדיוק מותר.
אשקלון: מרינה, דלילה והגן הלאומי
- בר כוכבא: בצפון העיר, מצפון למרינה. חול ושוברי גלים.
- המרינה והחופים: שובר הגלים של המרינה, לפי הוראות המרינה, וחופים פתוחים מצפון ומדרום. אזורי תשתית מגודרים סגורים.
- חוף דלילה: מדרום למרינה, עם מצוק נמוך ושוברי גלים.
- חוף הגן הלאומי: למרגלות גן לאומי אשקלון, חול וקטעי סלע. כניסה בשעות הפתיחה ובתשלום, ובודקים הנחיות לפני דיג.
ההבדל: המרינה היא דגי שובר. בר כוכבא ודלילה הם חופי עיר עם שוברים לסרף. חוף הגן הלאומי שקט יותר אבל כפוף לשעות ולכללי הגן.
זיקים: לבדוק לפני כל יציאה
לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים, שמורת הטבע הימית שקמה מתחילה כ-500 מטר מדרום לארובות תחנת הכוח של אשקלון ומשתרעת עד גבול רצועת עזה, ועד כ-250 מטר מהחוף. חוף זיקים נמצא באזור הזה, סמוך לגבול. בנוסף, הגישה לחוף נסגרת לעתים קרובות בהוראת צה״ל ופיקוד העורף. לפני כל יציאה בודקים את ההנחיות העדכניות, ואם הן לא ברורות, לא נוסעים.
בטיחות
בחופים הפתוחים של הדרום נוצרים זרמי סחיפה בפתחים שבין הסוללות. אם אתם נכנסים למים עד הברכיים כדי להטיל רחוק, עשו זאת רק בים שקט, ואף פעם לא לבד בלילה.
סרף בדרום: ציוד וטכניקה
החופים הרחבים של הדרום הם המקום ללמוד ולשכלל דיג סרף:
- קוראים את החוף: בשפל ובים שקט מסתכלים על החוף מגובה, מהדיונה או מהטיילת. פסי מים כהים ושקטים בין קווי השבירה הם התעלות. שם מטילים.
- שתי חכות, שני מרחקים: אחת לתעלה הקרובה (לפעמים רק 30-40 מטר מהחוף, שם המורמיר אוכל בקו הגלים) ואחת לתעלה הרחוקה.
- משקולת שמחזיקה: בים עם זרם לאורך החוף משקולת עם "רגליים" או משקולת כבדה יותר מחזיקה את הפיתיון במקום ולא נגררת לחכה של השכן.
- פיתיונות: תולעים, שרימפס וסרדין לדגי קרקעית, ופיתיון גדול יותר למוסר בלילה.
- לילה: נורת קצה על כל חכה, פנס ראש, ומקום יציב מעל קו הגל הגבוה. בדרום יש הרבה חופים ריקים בלילה, ולכן לא נשארים לבד בלי שמישהו יודע איפה אתם.
העונות בקצרה: מורמיר כמעט כל השנה עם שיא באביב ובספטמבר, דניס ולברק בחורף, כחלן וליכיה בסתיו, ומוסר בלילות של ים מעט גלי ומים עכורים.
לפי החוק
לפי תקנות הדיג (תקנה 8א(א)), איסור הדיג בתקופת הרבייה בים התיכון לא חל על דיג בחכה מהחוף. הוא חל על שיטות אחרות, כמו חכה מסירה, דיג בצלילה ורשתות. בכל שנה אגף הדיג מפרסם את תקופת הרבייה, את המינים האסורים ואת ההיתרים לכל שיטה. בשנת 2026, למשל, התקופה הייתה 1.5-30.6, ובין המינים שנאסרו היו המורמיר (שישן מסורטט), המוסר וסרגוס הפסים. בדקו את הפרסום של השנה הנוכחית באתר משרד החקלאות.
טיפ
המלצה שלנו, לא חובה: גם מהחוף, בתקופת הרבייה כדאי לשחרר את המינים שברשימה, כי זה הזמן שבו הם מטילים.
איך לבחור בדרום
| נקודה | מבנה | מתאים ל | שימו לב |
|---|---|---|---|
| שפך שורק | שפך | חורף, בורי וטורפים | מים מזוהמים, גן לאומי סמוך |
| פלמחים | כורכר ומפרצונים | סלע בים שקט | גן לאומי |
| שפך לכיש | שפך | חורף | נמל אשדוד סגור |
| מרינה אשדוד | שובר | דגי שובר, דיונונים | הוראות המרינה |
| חופי אשדוד (מי עמי, הקשתות, י״א, ריביירה) | חול ושוברים | סרף | שעות רחצה |
| ניצנים | חול פתוח | לבדוק לפני | שמורות ימיות |
| אשקלון (בר כוכבא, המרינה, דלילה) | חול, שוברים, מרינה | סרף ושובר | תשתיות סגורות |
| חוף הגן הלאומי | חול וסלע | סרף | שעות הגן |
| זיקים | חול פתוח | לבדוק לפני | שמורת שקמה, סגירות ביטחוניות |
לציוד סרף ראו חכות סרף, ולבחירת הלילה הנכון קראו איך בוחרים חוף לפי רוח וגלים.
קורמי ממליץ
מתכננים לילה של סרף בדרום? שאלו את קורמי באיזה חוף הים הכי מתאים הלילה ומה עולה עכשיו, והוא יבדוק את הנתונים במודיעין הדייג.
