בישראל אפשר לדוג באותו שבוע מחוף חולי פתוח בחדרה, מטבלת סלע בגליל המערבי, משובר גלים בתל אביב, מחוף חלוקים בכנרת ומהמים העמוקים של אילת. כל אחד מהם הוא עולם אחר: דגים אחרים, ציוד אחר ושעות אחרות. המדריך הזה פותח את סדרת "חופי ישראל" ומסביר מה ההבדל בין סוגי החופים, למה זה משנה לדייג, ואיפה כדאי להמשיך לקרוא.
למה סוג החוף חשוב יותר מהעיר
דגים לא מחפשים כתובת, הם מחפשים מבנה: מקום שיש בו מזון, מחסה ומים בעומק שנוח להם. לכן השאלה הראשונה לפני יציאה היא לא "איזו עיר" אלא "איזה חוף": חול, סלע, שובר גלים או שפך. ברוב הערים יש כמה סוגים במרחק הליכה, ושני חופים שכנים יכולים לתת דיג שונה לגמרי.
חוף חולי: מישור פתוח עם תעלות
רוב החוף הישראלי של הים התיכון הוא חול. חלק גדול מהחול הזה מקורו בנילוס: הגלים והזרם לאורך החוף מסיעים אותו צפונה, ומפרץ חיפה הוא בערך סוף המסלול. לכן בדרום הארץ החופים רחבים וחוליים, וככל שמצפינים מעכו מתגלה יותר סלע.
מה מחפשים בחוף חולי:
- תעלות וסוללות: מקביל לקו החוף נוצרות בדרך כלל סוללת חול רדודה ותעלה עמוקה יותר ביניהן. בתעלה הגלים חופרים ומשחררים מזון, ושם הדגים עוברים. אפשר לזהות תעלה לפי פס מים כהה ושקט יותר בין שני קווי שבירה.
- דגים טיפוסיים: מורמיר, דניס, סרגוס ליד קטעי סלע, ובעונה טורפים כמו כחלן, ליכיה ומוסר.
- שיטה: דיג סרף (הטלה רחוקה עם משקולת ופיתיון טבעי על הקרקעית) ובעונת הטורפים גם ספינינג בבוקר ובערב. ים מעט פעיל עוזר: הוא עוכר קצת את המים ומוציא מזון מהחול.
דוגמה טובה היא חוף גבעת אולגה בחדרה, החוף הקרוב לחנות: חול עם קטעי סלע ושוברי גלים.
טיפ
הגיעו לחוף חולי בשפל או כשהים שקט, הסתכלו עליו מלמעלה ותזכרו איפה התעלות. כשתחזרו בים פעיל תדעו לאן להטיל.
כורכר וטבלאות גידוד: הסלע של החוף הישראלי
כורכר הוא אבן חול גירית שנוצרה מדיונות חול קדומות שהתקשו. רכסי כורכר נמשכים לאורך החוף מאזור תל אביב צפונה, גם על היבשה וגם מתחת למים. בצפון, בין הכרמל לגליל, נפוצות טבלאות גידוד: משטחי סלע שטוחים בגובה פני הים, שבשוליהם הפונים לים יש לעתים שפה מוגבהת שבונה רכיכה קטנה, הצינורן הבונה.
- דגים טיפוסיים: סרגוס, סלפה, סיכן, דאור קטן בחורים, ובערבי החורף דיונונים.
- שיטה: מצוף ופיתיון טבעי קרוב לשפת הסלע, ספינינג קל ודיג קל (LRF). צריך חוט שעומד בשפשוף על סלע.
- סכנות: הסלע חלקלק מאצות, וגל בודד גדול יכול לשטוף את הטבלה גם ביום שנראה שקט. לא עומדים על הקצה הפונה לים.
נקודות לדוגמה: שבי ציון בגליל המערבי ובת ים בגוש דן.
מצוקי כורכר: חוף צר מתחת לקיר
בשרון ובצפון גוש דן רכס הכורכר החיצוני נחתך לים והפך למצוק, עם רצועת חול צרה למטה. הדיג עצמו דומה לחוף חולי, לעתים עם קטעי סלע שנפלו מהמצוק. ההבדל הוא בבטיחות: המצוק מתמוטט מדי פעם, ולכן לא יושבים, לא חונים ולא מניחים ציוד צמוד לבסיס שלו. דוגמה: חופי המצוק של נתניה.
שוברי גלים, מזחים ומרינות
שובר גלים הוא שונית מלאכותית: בין הסלעים הגדולים מתיישבים אצות, סרטנים ודגים קטנים, ואחריהם מגיעים הטורפים. מהשובר מגיעים למים עמוקים בלי הטלה ארוכה. כאן נפגוש בורי, סרגוס ודניס, ברקודה, ובעונה גם פלמידה וטונה קטנה, ובלילות החורף דיונונים.
אבל שוברי גלים הם גם המקום המסוכן ביותר לדייג, ולא בכל שובר מותר לדוג. לפי תקנות הדיג אסור לדוג במים הסגורים בין שוברי הגלים של נמל חיפה ומעליהם, ובאזור חומת הים של יפו והסלעים שמצפון לה (אלא ברישיון מיוחד). במרינות דגים רק לפי הוראות המרינה. כל הפרטים במדריך דיג משוברי גלים ומזחים. נקודה ותיקה לדוגמה: שובר רידינג בשפך הירקון.
שפכי נחלים
איפה שנחל פוגש את הים נוצר גבול בין מים מתוקים ועכורים למי ים צלולים. בחורף, אחרי גשם, השפך שוטף מזון לים, והוא מושך בורי, לברק, ליכיה וכחלן. דוגמה ידועה: שפך נחל לכיש באשדוד.
שני דברים לזכור: מי רוב הנחלים בישראל אינם נקיים, ולכן לא נכנסים למים ושוטפים ידיים. ולפי תקנות הדיג אסור לדוג ברשת בנחלי הים התיכון ובטווח 100 מטר מפתחם. רבים מהשפכים נמצאים גם ליד שמורות טבע, כך שבודקים את השילוט.
שלושה ימים שונים: התיכון, מפרץ אילת והכנרת
| הים התיכון | מפרץ אילת | הכנרת | |
|---|---|---|---|
| סוג מים | ים פתוח, מלוח | ים עמוק וצלול, שוניות אלמוגים | אגם מים מתוקים |
| מבנה החוף | חול, כורכר, שוברי גלים, שפכים | חוף צר ומים עמוקים קרוב לחוף | חלוקים, בזלת וחול, מפלס משתנה |
| דגים טיפוסיים | סרגוס, דניס, מורמיר, בורי, כחלן, דיונון | ברקודה, קרנגיד, חרטומן, סיכן | אמנון, לבנון, בינית, שפמנון, קרפיון, בורי |
| מה מיוחד בחוק | שמורות ימיות, נמלים, חופי רחצה | אזור סגור בין הנמל לחוף האלמוגים, רוב המינים מוגנים | עונת קינון שנתית, איסור רובה תת מימי |
מפרץ אילת הוא ים אחר לגמרי: לאורך כ-11 ק״מ של חוף העיר המים מעמיקים מהר, והשוניות רגישות מאוד. לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים, במפרץ מוגנים כל הרכיכות (גם דיונונים וספיות) וכל מיני הדגים חוץ מרשימת משפחות מותרות. רובה תת מימי אסור במפרץ לפי תקנות הדיג. על כל זה במדריך מפרץ אילת.
הכנרת היא אגם של כ-166 קמ״ר, עמוק עד כ-43 מטר, ופני המים שלה נעים בין כ-209 לכ-215 מטר מתחת לפני הים לפי כמות הגשם. בחופים חלוקים, בזלת וחול, ואחר הצהריים נושבת בדרך כלל רוח מערבית חזקה. בכל שנה נקבעת עונת קינון והטלה עם מגבלות דיג. הפרטים במדריך חופי הכנרת.
כללי ברזל לכל חוף
לפי החוק
- שמורות טבע ימיות: לפי רשות הטבע והגנים, הדיג בשמורות ימיות אסור, ודיג בחכה מהחוף מותר בהן רק במקומות ובשיטות שתקנות השמורה מתירות. בשמורות ראש הנקרה, שקמונה ודור הבונים דיג בחכה עם סליל מהחוף אסור.
- גודל מינימלי: לפי תקנות הדיג לדגים רבים יש גודל מינימלי. דג קטן מהמותר מחזירים למים מיד.
- רישיון: לפי נוהל רישיונות הדיג של משרד החקלאות, דיג בחכה מהחוף אינו טעון רישיון. דיג בחכה שלא מהחוף, גם מקיאק, מחסקה או מסירה ללא מנוע, מחייב רישיון דיג ספורטיבי אישי.
- תקופת הרבייה בים התיכון: לפי תקנה 8א(א), האיסור בתקופת הרבייה לא חל על דיג בחכה מהחוף, אבל חל על שיטות אחרות. בכל שנה אגף הדיג מפרסם את תקופת הרבייה, את המינים האסורים ואת ההיתרים לכל שיטה (בשנת 2026, למשל: 1.5-30.6). בדקו את הפרסום של השנה הנוכחית באתר משרד החקלאות.
- עונת הקינון בכנרת: בין 15 במרץ ל-15 ביולי (עד 90 יום, בתאריכים שמתפרסמים בכל שנה) אסור כל דיג, גם בחכה בודדת, בשטח הבטיחה ובשטח חוף מגדל גינוסר.
- שלל יומי: לפי נוהל רישיונות הדיג, בדיג ספורט מותר עד 5 ק״ג בסך הכל ליום, או שני דגים בסך הכל גם אם כל אחד שוקל יותר מ-5 ק״ג. זהרון אינו מוגבל.
- מינים מוגנים: לפי מדריך הדיג של רשות הטבע והגנים (2024), אסור לדוג בכל מקום, בכל גודל ובכל שיטה: כל מיני הכרישים והבטאים (כולל גיטרנים וטריגונים), צבי ים ויונקים ימיים. אם עלו על הקרס, משחררים מיד ובזהירות, ואת הטריגון לא מרימים מהמים בזנב.
- שיטות אסורות: קרס מרובה עוקצים שנועד ללכוד דג בגופו ("חטיפה") אסור, וכך גם דיג בצלילה עם ציוד נשימה. דיג בצלילה חופשית מותר ברישיון ובים התיכון בלבד.
ובנוסף: בחופי רחצה מוכרזים לא דגים בתחום הרחצה בשעות הרחצה, ומכבדים את השילוט ואת חוקי העזר של הרשות המקומית. בנמלים פעילים ובשטחים ביטחוניים לא נכנסים לשטח הסגור. תקנות וגבולות משתנים, אז לפני כל יציאה בודקים את ההנחיות העדכניות של אגף הדיג במשרד החקלאות ושל רשות הטבע והגנים. הרחבה במדריך שמורות טבע ואזורים אסורים לדיג.
איך ממשיכים מכאן
בחרו את האזור שלכם והמשיכו לקרוא:
- הגליל המערבי: מראש הנקרה עד עכו
- מפרץ חיפה וחופי העיר
- חוף הכרמל ודור
- השרון: קיסריה, חדרה ונתניה
- גוש דן: מהרצליה עד ראשון לציון
- אשדוד, אשקלון והדרום
- מפרץ אילת
- חופי הכנרת
- דיג משוברי גלים ומזחים: בטיחות
- איך בוחרים חוף לפי רוח וגלים
קורמי ממליץ
לא בטוחים לאן לנסוע מחר? במודיעין הדייג תמצאו לכל נקודה את מצב הים, הרוח וחלון הזמן הטוב ביותר, וקורמי ישמח לעזור לבחור.
